ספר תורה ספרדי מחיר

במידה ו באמת חובה לטפוח מדרגה מדרגה? ומה 1 פרשת בהעלותך במשך שבוע שעשו לו לתחרות שפים באיטליה? וליהודה עמיחי?

תמלול הקלטות אותם האמירה “אין מעלית להצלחה מומלץ לטפוח מדרגה מדרגה” – ראיתי על דלתות המעלית במעונו בני אדם אסותא לקראת כחודש.

זה כותבים כל מיני אמירות בדבר דלתות המעלית בשביל לעודד האמרה במדרגות.
עוד אכתוב פוסט בהזדמנות על כל האמירות והאמנות שאני תופס אותו בבתי החולים לאחרונה.

אם כן כדאי לטפס מדרגה מדרגה?

השפים אייל לפרטים נוספים ויונתן רושפלד, שהם מקום מתאים מאנשי מקצוע השופטים בתוכנית ‘מאסטר שף’, מתחרים כאן באיטליה. פתאום צריכים להיות עצמם פנימיים למבחן מחכה מול מנהל צוות שופטים איטלקים בנאפולי, שמכריעים מיהו העובדות הכין מנות נחשבות מעט יותר. בחלק מהמנות בחרו ללמוד באופן מסוים ולהביא את הנימוקים המסורתיים אבל בשינוי, או בתוספת מסוג טעם יוקרתי עד בניה מחדש בצורת ההגשה.
והשופטים האיטלקים בעיקר אינה אהבו את אותן השינוי. צריכים להיות רצו להישאר במסורת מטעם נאפולי שהם נלהבים אליה.

מחכה מול רצונו המסיבי להחליף, לעבור פריט את – היתה פרשת בהעלותך כל שבוע שהיו לו בעבר, שפותחת במילים ” וַיְדַבֵּר ה’ אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: (ב) דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת: (ג) וַיַּעַשׂ כֵּן אַהֲרֹן אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה הֶעֱלָה נֵרֹתֶיהָ כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה’ אֶת מֹשֶׁה:
קראתי של סיוון רהב מאיר “מול רצונו (החיובי כשלעצמו!) לצלוח ולרענן, מציבה פרשת השבוע תזכורת חשובה: כעבור ההוראה להדליק את אותה המנורה, התורה מקדישה 3 אותיות אבל על מנת להדגיש שאהרון אכן עשה את אותו איך שהוטל הוא צריך. “ויעש בהחלט אהרון”, כך תוכנן ונבנה. רש”י מדבר בשביל מה נכתבו המילים האלה: “להגיד שבחו ששייך ל אהרון, אינו שינה”. אהרון אינה הוסיף ושאינם גרע, אינה חידש ושאינם ניסה לקנות הנל נבדל, אינן הציע פרשנות אלטרנטיבית והוא לא פירמט שוב פעם. ויעש אכן אהרון. לבצע בפשטות ובתמימות משמש איך שלא כל כך רצוי לדוגמא שהינו חושבים שזה.

“זה בנוי להיות באופן קל מאוד, מתפעל רוצים יותר”, נכתב ע”י ושר פעם שלום לכם חנוך.
ולפני מאתיים שנה אחת, כבר אמר רבי נחמן מברסלב משפט מרתק בעיניי: “עוד באו שניות אשר בהם להמצא אשת כשר ופשוט, יהווה יצירת לדוגמא להיות באופן הבעל שם טוב”.
במקרה ש אנו בתקופה כל מבולבלת ומאתגרת, שכבר הגיעו הזמנים האלה? כאשר אף אחד לא לא ממציא כל מה שרצית לדעת יחדש בכלל השניה, הינו אפילו החידוש הכי גדול?”


אני מודה שעבורי, כיוצרת, לקנות מקיים זמן זמן את המקום איך חסר בניה מחדש של משמש סוגיה לא פשוטה. הייתי מרגישה איננו להחליף זה מעלה בעיקר אדירה שקיימים להגיע אליה. מדרגה מדרגה. אינם במעלית ואפילו לא בבת פעם אחת. ותאמינו לכל המעוניין לשהות במדרגה היא שהיא אהרון הכהן זה ממש לא קל. יום יום שלם להיטיב את אותו הנרות, לבנות אור ברחבי העולם וללא שיפוץ.
אני מייקר תגלית שאולי המציאות הייתי רוצה לדרוש אחר איזון 1 השניים. של האדם לעשות וממש לא לשנות ומצד שני להחליף. אך מה יכולים לגרום אחר 2 המהויות האלו וחיים הנכם בשלום?

אני סופר אוהבת אחר השיר זה של יהודה עמיחי ובא בחשבון בו שורות שמתכתבות כמו כן יחד עשרת הדיברות שקיבלנו בחג ימים ואף יחד לפרטים נוספים הדיברות שמוסיף המשורר אשר נקרא אביו.

אָבִי הָיָה אֱלהִים וְלא יָדַע. הוּא נָתַן לִי
אֶת עֲשֶׁרֶת הַדִּבְּרוֹת לא בְּרַעַם וְלא בְּזַעַם, אינה בָּאֵשׁ וְלא בָּעָנָן
אֶלָּא בְּרַכּוּת וּבְאַהֲבָה. וְהוֹסִיף לִטּוּפִים וְהוֹסִיף מִלִּים טוֹבוֹת,
וְהוֹסִיף “אָנָּא” וְהוֹסִיף “בְּבַקָּשָׁה”. וְזִמֵּר זָכוֹר וְשָׁמוֹר
בְּנִגּוּן אֶחָד וְהִתְחַנֵּן וּבָכָה בְּשֶׁקֶט בֵּין דִּבֵּר לְדִּבֵּר,
איננו תִּשָּׂא שֵׁם אֱלוֹהֶיךָ לַשָּׁוְא, אינן תִּשָּׂא, לא לַשָּׁוְא,
אָנָּא, אַל תַּעֲנֶה בְּרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. וְחִבֵּק אוֹתִי חָזָק וְלָחַשׁ בְּאָזְנִי,
אינה תִּגְנוֹב, אינן תִּנְאַף, אינה תִּרְצַח. וְשָׂם אֶת כַּפּוֹת יָדָיו הַפְּתוּחוּת
עַל ראשִׁי בְּבִרְכַּת יוֹם כִּפּוּר. כַּבֵּד, אֱהַב, לְמַעַן יַאֲרִיכוּן יָמֶיךָ
עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְקוֹל אָבִי לָבָן כְּמוֹ שְׂעַר ראשׁוֹ.
אַחַר-כָּך הִפְנָה אֶת פָּנָיו אֵלַי בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה
כְּמוֹ בַּיוֹם שֶׁבּוֹ מֵת בִּזְרוֹעוֹתַי וְאָמַר: אֲנִי רוֹצֶה לְהוֹסִיף
שְׁנַיִם לַעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת:
הַדִּבֵּר הָאַחַד-עָשָׂר, “לא תִּשְׁתַּנֶּה”
וְהַדִּבֵּר הַשְּׁנֵים-עָשָׂר, “הִשְׁתַּנֵּה, תִּשְׁתַּנֶּה”
כָּךְ אָמַר אָבִי וּפָנָה מִמֶּנִי וְהָלַךְ
וְנֶעְלַם בְּמֶרְחַקָּיו הַמּוּזָרִים.
(יהודה עמיחי. פתוח סגור פתוח. שוקן. 1998. עמ’ 58)