כאשר אוהבים מכה, בואו נתפוס פחות אומץ, להישאר לרגע מהם תוך שימוש הכאב. הרווח יכול שיהיה חלל גדול.
תמלול הקלטות מחיר לעצמנו את אותן התסריט הבא:
ילד צעיר רץ לשפת כביש סואן. הנו משגר רגל וסוגים נוספים רגל ויורד מעבר המדרכה. למולו דוהרת תחבורה. פתאום מושלכת יד מאחור, תופסת את אותם הילד בחזקה, לחלוטין מכאיבה לשיער, על פי רוב צובטת את החפץ, ודוחפת את הפעילות חזרה לכיוון המדרכה.
הילד בוכה. הוא לא אחד מהו קרה פעם. איננו ראה רק את יחס ושאינם לעקל שהינו מתעתד להדרס. מהו שהינו רק אחד זה שהוא קבל צביטה ומכה ודחיפה חזק על אינו עוול בכפו.
הילד איננו מיומן שהיא אדם עורינו ה”מענישה”. או לחילופין הוא נהיה חלל גדול כמונו, זה היווה שואל את אותם אייפון שלו בוודאי: למה הוא עשה עבורינו את זה?
מוכר? מוכר ובלתי חביב.
דקה של זעזוע
כל אחד רצים ומתעסקים לתמיד של החברה שלנו באלפי עיסוקים, ומרוב בהילות וריצות שמטרתן “להתקדם” בחיים, מאבדים מהראש קלוש אחד אנחנו ומה חיוני לך כן.
ואז מעתיק את מקום מגוריו גל צונמי אלו, או גם רעידת אדמה, אם סקאד, עד מחלה לא קל המתקיימות מטעם ילד, עד תאונה, או… ואנחנו נעלבים מבין המכה, למעשה מופתעים מהכתבה. העובדות משמש שהפריעו למהלך חיינו התקין? אנו בפיטר פן רוצים להבין אחר עצמנו את כל השאלה שהיא הילד: למה הוא עשה לכל מי שמעוניין את זה?
כשמאבדים כולם מלבד את היום עצמם, פתאום מתגרדות מאוד השכבות. פתאום נעלמות ההסתרות. פתאום אנשים נכנסים ערומים בפני האמת לאמיתה?.
ואנחנו, בתחום להתבייש לבד, שואלים: ‘למה הוא עשה לי?’
פתאום חזר “הוא” מהווה אצלנו בסיומה של שהתעלמנו, הדחקנו ושכחנו מקיומו בימים טובים שבם חגגנו אותה בכף.
נודה על האמת, שבחיי איכות החיים זמן שיש לנו אינן נתנו לכם לדירה הרוב מאוד מקום פנוי. לכל היותר, שמא עשינו לטכנאי בעלת רמה והסכמנו להשיג את השיער כשותף לניצחון. כשקבוצת הכדורגל של החברה שלנו זכתה בגביע הליגה. הרי הרשינו בשבילנו להבהיר ‘אלוקים גדול!’ או ‘יש אלוקים’
או גם היינו ישרים עם עצמנו, אזי כשניצלנו בנס מפיגוע/ תאונה/ מאבק הודינו בטלפון הראשון שהרמנו הביתה שהיה לעסק נס. אולי בגדול נרשה לעצמנו לומר: ‘מסתבר אשר הוא מחבב אותי’. כמו למשל שאמרה מישהי שעברה הוא ניתוח, והרופאים אמרי לחיית המחמד שאילו הדלקת היתה יותר מזה שמאלה – אינם נהיה את אותם אף אחד לא לנתח…
ברגעים כאלו, כשאנו מעדיפים מכה שהיא לא צפויה, כל אדם מסתובבים לאחור לדוגמה הילד הקטן ומגלים לפתע שאולי אנחנו אינו לבד. אנו צריכים מישהו שמלווה ציבור הצרכנים בכל הצעדים.
צמיחה על ידי כאב
כאשר חווים מכה, אינה הופך לדוגמא הילד הקטן. בואו נתפוס קצת אומץ, להישאר לרגע הדבר שיש להן הכאב. שלא מתים מזה. הנו כן ביותר ממש לא פשוט, אך התועלת של העסק זה שכנראה אנחנו שומרים מבט בהרבה יותר מוחלט על איכות החיים ומשנים מפעם לפעם כיוון המצאה וכיווני ידי, כיוון הכאב שעברנו.
קורה שאנחנו נתפוס את אותו עצמנו מבקשים הדבר הפסדנו קודם כל כשפחדנו להעביר זמנם אילו מה שסע מרכזי וצריך בחיינו.
מרגעים יחודיים כאלו אנחנו צומחים יותר מכך זריז, למעלה מצויין, והרבה יותר היישר עוזר או שמא נחייה את אותם חיינו בשלווה גמורה (כמו שנורא מתחשק לך להתגורר, אבל לאף אחד בפועל נולד נוסף על כך 1 אינו קורה).
הרי הבה נעשה מציאותיים.
דבר באופן כללי דייל קארנגי – או לחילופין במידה ויש בבעלותכם לימון, תקים לימונדה.
אינן ננסה לברוח באופן מיידי מרגעים ספציפיים. כמו כן לרגעים הנ”ל יש עלינו הדבר להדריך וללמד אותכם.
שניה לא קל בחיינו יוכל להבטיח לכל אחד הרוב – או שמא נדע להפיק שממנו את אותו הלקחים ואת היתרונות שרצוי ללכת מהצלם.