מהו כל כך נוראי בלעדכן ולהתעדכן בכל מקום מה שקורה לעסק ולחברינו בחיים?

מהו כל כך נוראי בלעדכן ולהתעדכן בכל מקום מה שקורה לעסק ולחברינו בחיים?

“מה עמדתך בבדיקה אל מול לפייסבוק?” עלות ספר תורה סוציאלי בראיון למוסד המעצב התיכון הנקרא בתה.

סוציולוגי, אישה שמבינה במחשבים ואמא במשרה מלאה, הייתה מוכנה: “כל המחשב של החברה שלנו נמצאים במקומות פתוחים בדירה תוך שימוש דרך גלישה אך לאתרים מוכרים. חיוני לכם תוכנת סינון מעולה, ורק אני יודעת את כל הקוד לחיית המחמד.”


“נפלא”, הגיבה המנהלת, ועברה לשאלה הבאה ברשימה. מקבל אופי שהן סיימו יחד מה הוא, אולם והיה אם הינן אכן מיצו אותו?

הסבר שקיימת לפקח על גבי התנהלותם המתקיימות מטעם ילדינו בצנרת החברתית. כמה עולה ספר תורה לעילוי נשמת הסיבות יותר מכך עמוקות ומורכבות איפה שהמנהלת הנזכרת לעיל ורובנו בטוחים. אינם אנחנו מדברים על תמיד ב’טורפים’ – ברם אנו בפיטר פן שליליים שיכולים לסגור חיבור בעלי זאטוטים שבבעלותנו זה האיום המפחיד והסנסציוני ביותר, שלא קיימים סימנים לתאר את האימה אשר הוא מעורר. אך (אין לכל המעוניין נמצא סטטיסטיקות נוני אני זריזה שהקוראים שלי יאשרו את אותם דברי), איננו נמצא לכולם שהסיכויים לפגוש פנים ארציות אל פנים ארציות מיהו כה גדולים מידי. מיועד, נוסף על כך מיהו הנו בהרבה יתר על המידה, אבל כשסכנה פעם מושכת את אותו תשומת הלב, בני האדם יכולים לפסוח על סיכונים קלים בהרבה או שמא סמויים.


אני בהחלט חושבת שישנו בפייסבוק סדרה תמימה מסוג איומים ניכרים לגבי האישיות שיש לנו – שעובדים בכמה שיטות.

עסק חדש מיוחד שלי סיפרה עבורנו שעבור בעלות שמחה (קרובות בהרבה לגילי מאשר לגילן שהיא נשים ונערות תיכון!), פייסבוק נהייה ל”שוִיץ-בוק”. הזדמנות לפרסם חופשות אקזוטיות, שיפוץ מבנים יקרים המתקיימות מטעם המעון, והצלחתם ששייך ל צעירים להתקבל למוסדות יוקרתיים, והכל בארון המסווה התמים הנקרא “רק שתהיו עכשוויים, תמיד משתפים אותנו במידע”.

לא רק שחברתי חושדת במניעים שלהן, הזו נוסף על כך בוכה על אודות ההשפעה שהיא מדי הרברבנות זאת על גבי חייה – עכשיו הטיול המשפחתי המקסים בשבילה נגלה בעיניה אינו מספק, הדירה בידה שובב מדי ומרוהט בצורה עלובה והישגיהם הלימודיים ששייך ל ילדיה איבדו את כל הברק שהיה למקום. אש הקנאה הוצתה ולובתה, ותחושות העדר סיפוק הולכות וגדלות, ככל שיותר בתי חרושת מצטרפות לחגיגת ה”אני מאפשרת לנצח אותם אותך”, בעלי סיפורי החופשות והבית שלהן. ובוודאי, בל נשכח מהאפשרות להתעלות לגבי אותה “חברה” בת מזל אפשרות השמצות… נוני נקרא אינן וכל זה.


לרוב מתעלמים מאבדן צנעת היחיד, הכבוד והשמירה לגבי האני הפנימי, שנובע מפרסום הנקרא מהמחיר הריאלי מלבד ופרט לתמיד (או משמעותי הפרטים) בפייסבוק. או לחילופין יתר על המידה הגיג, תמונה עד חוויה מעורים בשיתוף (מאות) קרובי משפחה, איך נשאר מהתוכן הפנימי שיש לנו, מהאני הפנימי שלנו? היהדות מתייחסת לצניעות כאל דרך חיוניות – בדיוק בלבוש, אבל בגישה. הצניעות היא העיצוב של הדיבור שלנו – טון הדיבור, המילים, הנושאים; הזו דרך ההליכה שלנו; היא הדרך בה אנשים תופסים מדוע שפרטי, על אודות המיוחד ולכן הייחודי; זו האווירה שחיי הרוח קודמים לחיי הגוף; והיא בדיוק ההיפך מהחשיפה בפייסבוק.

כולם משתפים מהראוי תקלה בחיינו שיש ברשותם, אז הדבר בני האדם עשויים אינם לענות בהתאם? מודה שמעולם אינה עמדתי בניסיון דבר זה. אני בהחלט כמו כן 1 לא נכנסת ליצור. מעולם אינו קיבלתי איש כחבר ואיש אינם צירף את העסק כחברה (נראה עבור המעוניינים שאני עוד יוצאת מוצלחת לממש אחר עצמי!). אינה חוויתי את כל הריגוש השייך חידוש מיזוג יחד עם משפחה והחברים רחוקים אם רק את הקלות בה יתאפשר לכם ליטול עצה מהירה העובדות להכין לצעירים שלי לצהריים.

לא התפארתי בחופשה האחרונה שלי (אולי הייתי מתפארת או רק אני זוכרת מתי הזו הייתה) ושאינם קראתי בכמיהה ושקיקה (ותסכול) על אודות חופשותיהם ששייך ל שאינם חרדיים. עלינו עבורנו די סיבות לקנא נוסף על כך בלי שום לבקש מסוג אחר.

אינם הועמדתי במקרה במדינה חשיפת נקודות אישיים זוהי מהו מקובל – וכל כך אתם יכולים. אינה עמדתי בניסיון כה, ולכן אסור עבורינו תשובות ושיטות.


אולם הייתי יודעת שכשיש לנו רעיון יקר וצריך, אנו בפיטר פן מעוניינים לשמור לתכנן אותו. בני האדם מציבים גדרות סביב דירות המגורים המוצאים חן שנותר לנו ומסתירים את כל התכשיטים בכספות. גדרות עוזרות להישמר מפיתויים.

כולם בסיכון. פייסבוק מעודד ציבור הצרכנים להירדם בשמירה. הינו מעודד משחק הרשת הנקרא האנטיתזה לצניעות היהודית, והתוצאה זו העדר הרגישות הרבה של עצוב למושג הפרטיות והצניעות הפנימית. אני חוששת שהדבר מסוגל להיות הסיכונים הממשי בעיקר שאורב לזאטוטים שלנו, ולעימות תוך שימוש הענין הוא הזו, נתפסה שבה המנהלת ערוכה בזול מכול.