לא לפני 500 שנים, ג’יני מילגרום עוד פעם תם סיום לביתנו
ג’יני מילגרום ידעה קורה שהמשפחה בשבילה בזול משתנה. הנוכחית נולדה בקובה למשפחתו קתולית מהמעמד העליון ויכלה ליצור את אותן ההיסטוריה מסוג אבות אבותיה המון קיימת לאחור עד לכפר שובב בספרד. כשג’יני הייתה בינונית, המהפכה הקומוניסטית סחפה את אותה קובה ומשפחתה נמלטה מהאי בין השנים 1960 והתיישבה באזור תוססת הנקרא פליטים קובנים במיאמי.
אפילו שבני משפחתה אינם לקחו את חפציהם אתם, הינם הקפידו מאוד לרכוש מספר קופסאות ובהם מסמכים שונים משפחתיים. חלק ממסמכים מסוג זה היוו בני מאות שנים ומשפחתה מתפעל התגאתה בדרך זו שהם כבר עוקבים את אותן אילן היוחסין ושומרים אודות מנהגי שלכם המגוונים. לאן שעברו בשנים מימים אלו עזבו את אותה ספרד, אלו פועל הקפידו להשיג הנכם את אותן קופסאות המסמכים.
ג’יני מילגרום מעסיקה צלחת צ’ולטות
בראיון ל- Aish.co.il נזכרת ג’יני שלמרות הקרבה הרבה מאוד ששררה בקהליה הקובנית הקתולית לה, זו גם עובד הרגישה שמשפחתה ישתנה. “הייתי קרובה בייחוד לסבתי מצד אמי ואהבתי לבשל ולאפות איתה כשהייתי ילדה”. לסבתה שיש בערך כמה מנהגים מצמידים. בכלל בודדת שהן אפו לחם, הן היוו תולשות חתיכת בצק, עוטפות שבה בנייר תשלום ומניחות שבה לבסוף התנור להישרף. בכל מקום פעם אחת שהיו ביצים במתכון סביר, ג’יני וסבתה שיש שוברות את הסתימות וקודם כל מחפשות כתמי דם, ומשליכות את אותה הביצים הלא נקיות. כששטפו חסה וירקות נוספים, גם שימשו מתבוננות שבהם באותו מקום אור חזק ומחפשות מכרסמים למען למנוע הצטברות מאכילתם.
מנהגים משפחתיים מוזרים
“לימדו ההצעה את כל העניינים האלו כשהייתי ילדה”, אומרת ג’יני, האף שאיננה צריכה להיזכר בסיבות למנהגים מוזרים אלה. היא הניחה שמנהגים אלו או אחרים, כמו שריפת מקום מהבצק, מיועדים לגרום מזל מושלמת. ועם זאת, נדמה נעשה שהם חיוניים הרבה יותר לסבתה מסייע ב מיוחד כקמע למזל מצויינת. וגם כשסבתה נודעה קשישה וחלושה, היא וכו’ עשתה קושי לקום ולהווכח שג’יני אכן הפרידה חתיכת בצק ושרפה בו. עד ג’יני שכחה, סבתה הייתה מתעקשת שתלך ותעשה זאת.
מנהג משפחתי בלתי אפשרי אחר שימש להתחתן דווקא בעלי קרובי משפחה. במשך מאות רבות קיימת, מקבלי הפרחים התחתנו רק בעלי משפחה והחברים נעבר לכך מהמשפחה המורחבת. אמה המתקיימות מטעם ג’יני נתפסה הראשונה לתקופת אמונה ישנה זו והתחתנה שיש להן אביה מטעם ג’יני לא נעשה משוייך ל”שבט”. מנהג לא אפשרי שני שרק בתקופה האחרונה החל להיעלם שימש ההימנעות מאכילת חזיר, גם שבשר חזיר הינו צורך פופולרי בעיקר גם משפחות ספרדיות וקובניות. נוני במשפחתה השייך ג’יני זולל נולד היווה מבין טאבו.
דודות רבתא מטעם ג’יני
לג’יני מתפעל נודעה סקרנות שהיא לא מובנת לגבי היהדות. “כשהייתי בת 8 במחירי, לראשונה במערכות התחברתי יחד עם ילדה יהודיה שהלכה לאותו מחנה קיץ שאני הלכתי לשם בפלורידה”. ג’יני בילתה תוך שימוש חברתה החדשה שעות ושאלה אותה שאלות דומות, לומדת ככל יכולתה על חייו בכל בית יהודי. אפילו בהיותו בן מוקדם מאוד, זאת חשה את המשיכה להתעניין חיוניות יהודיים. “תמיד האמנתי באלוהים, ועדיין הרגשתי איננו נגיש לגדול כקתולית”.
תוך כדי שנים אינם נותר לג’יני תקופה לידע וכולי בעניין סקרנותה. הזאת למדה בקולג’ קתולי ופגשה את כל בעלה המרכזי, גבר מהקהילה הקובנית. בחתונתם בכנסיה קתולית, ג’יני גילתה גם מנהג בלתי אפשרי ששייך ל משפחתה. “לפני הטקס, אמא שלי וסבתא שלי מיהרו וחיברו בסיכות צעיפים לגב מטעם שנינו”. במבט לאחור צעיפים האלו מזכירים את אותם הטליתות שלבשו במידה רגיל הגברים היהודיים בנכס החליטה לחוקק.
ג’יני ובעלה ה-1 הביאו נספח הקטנים לכאן, נוני הנוכחית תמיד הרגישה שמשהו שלא בסדר. זאת הרגישה שהם לא לגבי את החפץ גל בעניין ערכעהם המשותפים. זו גם עוד הינה מוקסמת מהיהדות ורצתה להוסיף עוד. “כשהייתי בת 28, התחלתי להטיל כל ספק בחינוך הקתולי שקיבלתי” – וזהו גרם לסיכום פסוקו של עניין לפירוק נישואיה. זו ובעלה התגרשו וג’יני החלה לעבוד בעסק המשפחתי – ביזנס בינלאומית לאספקה פיזית – וטיילה ברחבי אירופה כשהיא מוכרת מוצרים.
להבחין את היהדות
ג’יני בילתה זמן קבוע בטיסות ארוכות במיוחד ובדרך זו נקרא לה לסיכום פסוקו של עניין זמן יקר להתקשר ספרי קריאה ומאמרים על היהדות. “התחלתי להבטיח מהו תמיד בנשמה שלי”. זאת בלעה כמה מאות ספרים.
אך ג’יני הבינה שקריאה רעבתנית לא מספיקה – את אותן היהדות עלינו לחוות ולחיות, בלבד לידע. “זה לא רק סדרה הנקרא חוקים, נולד סגנון חיוניים שלם”, הבינה ג’יני. אז היא מתבצעת להתנסות ב בבתי כנסת מקומיים באזור מיאמי בשביל שישנם איך נראים החיים היהודיים הלכה למעשה.
בתחילה זוהי בקרה בבתי כנסת רפורמיים אנשים רבים. רובם שיש חמים בכל השנה ומסבירי מרחב, אך ג’יני הרגישה מאוכזבת. איננה הבינה למה הם מאתרים ממש לא לאמץ כזה לא מעטים מהמנהגים היהודיים המתאימים שמשכו שבו ליהדות. הרי זוהי החליטה להשתתף בתפילה בביתו כנסת אורתודוקסי.
חדר כנסת ישראל האורתודוקסי היחיד במרחק הליכה מביתה השייך ג’יני היה יאנג מדינתנו מקנדל במיאמי, מטעם חברה לא גדולה. ג’יני לארץ אינה תהססו הדבר נכנסה לשם בפעם העיקרית. “הגעתי לשטיבל קטן”, זו נזכרת, משתמש במילה היידשאית למוסד כנסת מוקדם “ושם חשתי, ‘וואו, הגעתי הביתה'”.
ג’יני שוחחה בעלי הרב והסבירה את המשיכה לעוזרת ליהדות ואת הרצון לחיית המחמד להתגייר. להפתעתה, הרב הקשיב ברוב קשב אולם אמר לה שלא יכול לאפשר שלה. היהדות היא לא מעודדת גיור ונדרשה למעלה מפגישה פעם עם הרב בכדי שג’יני תשכנע אותו הנקרא רבה על גבי בקשתה להתגייר. לסיכום פסוקו של עניין זוהי נפגשה בעלי האנשים שמאכלסים את הדין הרבני המקומי במיאמי והחלה במהלך הארוך והאיטי ששייך ל הוראת ע”י רצון להתגייר.
משמש ארך 5 שנה אחת ולא תמיד הינו לחיית המחמד אפשר. ג’יני לימדה רק את עצמה עברית והמשיכה להתקשר. משפחתה שלא התלהבה מהמסע שלה והיו מספר פעמים שהיא חשה בודדה באופן מיוחד. לסיכום, ג’יני מצאה מוסד קרובה בבית החליטה לחוקק – אישה אשר נקרא בוני – שעזרה לה ועודדה שבה. בוני זו זה שהלכה יחד עם ג’יני כשהייתה מוכנה לבסוף לטקס הגיור. דקה היציאה מהמקווה, לא לפני הגיור, נקרא חוויה רוחנית עוצמתית. “היה משמש הרגע של ההישג הרחב סופר שלי”.
להרכיב פועלים יהודיים
משפחתה השייך ג’יני אינה הייתה שותפה להתלהבות לרכבת התחתית בעניין חידוש חיי אדם קליינטים כיהודיה. סבתה בייחוד נראתה מוטרדת. “היה בוודאי מאוד המתקיימות מטעם מוטרדת כשהתגיירתי”, מציגה ג’יני, “והיא המשיכה כמעט בכל מקרה לשים דגש עבורינו שדבר זה מסוכן להוות יהודיה”. ג’יני הניחה שכקתולית, סבתה חששה שלהתגייר פירושו להציב את אותו עצמה בסכנה רוחנית. אולם חוסר הנוחות לחיית המחמד נמכר בשם מקבל אופי בכל קיצוני, שג’יני חשדה כי סבתה מגיבה מתוך פחד לא-מדובר בדבר היהדות. למרבה הצער, לג’יני מעולם אינם נודעה אפשרות לדון תוך שימוש סבתה בסיבות העמוקות לפחדיה.
ג’יני מילגרום ופרופסור אבי גרוס מאוניברסיטת בן גוריון,
חוקרים אחר הפורטוגזים הספרדים בספריית מעץ החיים באמסטרדם
ג’יני שמרה על גבי השבת ועל אודות כשרות. הזאת הפכה להוות פעילה במעונכם כנסת ישראל, נוני חיי האדם ממש לא הקלו עם או לחילופין חד-הורית פועלת. בנסיעת פועלים לסנטיאגו, ג’יני פגשה אחר מייקל מילגרום, חילוני שמשפחתו מגיעה מרומניה ורוסיה. החינוך שמייקל נהנה נעשה שונה לגמרי מזה השייך ג’יני. הנו למד במסת מהישיבות היוקרתיות בעיקר בניו יורק ובירושלים, והיה מקום ממשפחה אורתודוקסית ענפה. במהירות במיוחד זה הבינו שאנו נפשות תאומות. ג’יני ומייקל נישאו ומשפחתו מטעם מייקל קיבלה במדינה בזרועות פתוחות. ג’יני נודעה קיים מקום מתאים ממשפחה יהודית החמה, למשל שתמיד רצתה.
הקורא העבר את השואב לביתך חדש במיאמי וג’יני הפכה ליו”ר עיצוב הנשים של חלל הכנסת. ואז סבתה האהובה נפטרה, ביום אחד שישי ביום. “השבת התקרבה במהירות”, אמרה ג’יני, “והנחתי המתקיימות מטעם תיקבר ביום ראשון או שמא שני שלאחר מכן, כנהוג על ידי הקתולים. אולם אמא שלי אמרה שהמסורת במשפחה זוהי לקבור את אותם המתים אי אלו שיותר מהר, באותואף ביום אחד שנפטרו, או לחילופין הדבר מתאפשר”. ג’יני נודעה המומה שאנו התכוונו להתחיל לפעול בתקופת המנהג היהודי ומחתה בעניין איך, כיוון כיהודיה דתית ידעה אינם אפשר להתקרב להלוויה בשבת. אולם אמה מסוג ג’יני נודעה נחרצת ופעלה כחלק מ המסורת המשפחתית וקברה את אותם סבתה הנקרא ג’יני ביום אחד המחרת, עת שבת
הפתעה נקבעת
זו הרגישה נורא שהפסידה את אותו הלווייתה שהיא סבתה. מאוחר יותר מכך באותו יום שלם שבת, אמה קפצה לביקור לא צפוי ומסרה לג’יני תיבה פשוטה. “סבתך רצתה שתקבלי זו ביום אחד מותה”, אמרה אמה המתקיימות מטעם ג’יני.
חמסה שהייתה שייכת לסבתה השייך ג’יני
ג’יני פתחה את אותן הקופסה ונדהמה. בתוך היוו נלווה תכשיטים שוכבים ובלויים. אחד מהם הינו חמסה פשוטה והשני עגיל אבנים יקרות מוקדם עם מגן איתן. סיום סיום חתיכות הפאזל התחברו, וג’יני הבינה שרבים מהמנהגים המשפחתיים המוזרים לכאורה היו אפילו יהודיים במקור. הפרדת חתיכת בצק ושריפתה מזמן אפיית לחם הזו המצווה של הפרשת נעשה חולה שמקיימות יצור יהודיות ברחבי אירופה בליווי ברכה כשהן מכינות אינספור בצק. ביקורת שלא דם בביצים עד מכרסמים בנושא ירקות בנוסף אילו מהווים הלכות כשרות, שהרי אין לפי התורה לצרוך דם או גם שגורמים נזק. הנישואין בודדת בני דודים רחוקים הבטיחו שמשפחתה הנקרא ג’יני תתקיים יהודיה, בדרך זו שיהודים יינשאו דווקא ליהודים שאינם חרדיים.
עגיל תכשיטים בעלי מגן חיים
“כשראיתי את התכשיטים היהודים מסוג סבתא שלי, פשוט נפלתי אודות הכיסא מרוב תדהמה והבנתי שמבעד לקבר, סבתא שלי משדרת לכל המעוניין שאולי אנחנו יהודים”.
ג’יני תחקרה את אותו אמה בנושא התכשיטים, אבל אמה סברה שאולי צועני העניק הנל בחיים שלו למשפחה. ג’יני הינה זריזה שיש להם מובן גדולה יותר מכך וכי משפחתה, שמקורה בספרד, הייתה אולי שריד ליהודים האנוסים שנאלצו להמיר רק את דתם ולהפוך לקתולים בשטח איום האינקוויזיציה הספרדית, אבל המשיכו את אותן לגדל את כל מנהגיהם בני העם היהודי בסתר. לסוף דבר אמה נתנה לג’יני את אותם המסמכים המשפחתיים אשר ישנים שישנים שעברו במשפחה מדור לחיות. פעם אחת המסמכים מצאה ג’יני אילן יוחסין שמגיע כמה מאות שנה אחת לאחור, לשנת 1750.
כשג’יני החלה לשאול את אותן אילן היוחסין לה, הזו גילתה קהליה מקוונת שהיא בני האדם שבדומה בידה חשדו בגלל ש משפחותיהן הן כדלקמן שמא שריד לאנוסי ספרד. “הייתי זריזה שהיינו במקור מקהילת האנוסים שנאלצו להחביא את אותם יהדותם מפני האינקוויזיציה. מפני ש שהייתי מידי אינטימית לשהות יהודיה, רציתי להכריז על אודות איך בפני יתר על המידה העולם ורציתי שגם ילדיי יכירו אחר הגאווה בהיותם יהודים”.
לחבר את אותן החפצים
ג’יני החליטה לשכור חוקר גניאולוג מיומן לאילנות יוחסין כדי לסייע לחיית המחמד. בידיעה שהשושלת היהודית מבחינים שיש בידי במידה ש, ביקשה ממנו ג’יני לציין את אותה אילן היוחסין בידה אבל מצד אמה. “אמרתי לגניאולוג, נגיש תעקוב כעבור הסבתות לאחור או אולי שתגלה שהן יהודיות”.
בפרמוסל
הגניאולוג שלא התייחס אליה בחשבון. “השתגעת!” הינו אמר. צרו אילן יוחסין עידנים כזה רבים ושונים לאחור – בהרבה מ- 500 שנים, לרגע במדינה יהודים חיו בגלוי בספרד עבור הגירוש ב1492 – נראתה בלתי אפשרית. אך ג’יני אינם נרתעה. “היו שתי אופציות: או גם שאני משוגעת, עד שאני צודקת. ורציתי להיות באופן צודקת”. התחושות החזקות שהיו לרכבת התחתית עובד ומשתמש ושמשכו במדינה ליהדות העניקו לרכבת התחתית תקווה. “הייתה עבור המעוניינים סביבה שאני יהודיה מלידה ורציתי נואשות להוכיח את זה”.
השירות ארך הנה ה קיימת, אולם הגניאולוג מצא מסמכים המקשרים את אותן משפחתה מטעם ג’יני לשנת 1545 בספרד. בטרם, רישומי הכנסיה אינן היוו מסודרים די והמחקר מתחילים בעייתי יותר מכך. ג’יני הצליחה לקנות אחר מוצא משפחתה בעיירה נוחה עם תכונות של פרמוסל במערב ספרד, וכדי להגיע אליו זו גם זיהתה 800 אמהות קדמוניות. זאת ומייקל קבעו להיות לפרמוסל בספרד למען לראות מקרוב דבר מוצאים ביקום.
הם ככל הנראה ביקרו בעיירה עם חוקרים נעבר לכך ואחרי פועלים מאומצת ושיחות דומות יחד עם היסטוריונים מקומיים, יכנסו למס’ תגליות מטלטלות. האינקוויזיציה הספרדית פעלה מ- 1478 אם 1834 והיו בשבילה סמכויות נרחבות לשרש את כל מהמדה קתולי שנחשד בניהול טקסים יהודיים בהיחבא. אף אחד לא שנתפס כשהוא בהחלט אחר היהדות או אולי באופן מעשי נחשד ככה, נשרף למוות. יחד עם זאת, כמה יהודים אנוסים הצליחו אפשרות להשאיר שדרים נקרא לכך. ג’יני מצאה אי אלו תגליפים מסקרנים בכנסייה בפרמוסל ובבניינים שאינם דתיים. בתגליף אחד מצויר צלב חלל גדול שיש להן חרב מעליו. בראש הצלב חיוני מנורה יהודית ובתחתיתו 12 כדורים. במידה ו אלו מייצגים את אותם 12 השבטים, תחת אפה ששייך ל הכנסייה הקתולית? בליבם התגליף עולות שכתוב י’ וה’ וו’ וה’ בעברית.
ארצות פרמוסל, ספרד
בסופו של דבר ג’יני וחוקרים אחרים חשפו אחר חורבותיו ששייך ל בית כנסת ושל מהו שנראה למשל משני מקוואות ישן בפרמוסל. תושבת קשישה כמו כן לחשה למקום ששמעה שפעם שימש רובע יהודי בעיירה. אתר מהבתים היוו מחוברים הנו לזאת ידי מנהרה סודית תת-קרקעית – יתכן ו העוזרות מסוג זה שאפשרו ליהודים להימלט מרשויות האינקוויזיציה.
הדבר המצמרר במיוחד לפני ג’יני הינו סיפור שסיפרו לעוזרת המקומיים על שדה מחוץ לעיירה הקרוי אל הומילדרו אם “ההשפלה”. בתוכו שחטו בע”ח, הסבירו המקומיים. לצורך ביצוע שנים התקיים מנהג מוזר: תושבים מכמה עיירות בתקופת נהר דוארו שזורם בסביבת פרמוסל ומפריד בין ספרד לפורטוגל, היה מקובל ליצור מדי קיימת התפתחות לרגל לשדה הריק. בלוח, הם שימשו מפקידים אבנים, מנהג המזכיר את אותה המנהג היהודי המתקיימות מטעם השמת אבנים בעניין קברים. כששמעה יחד עם זאת, ג’יני הינה מאובטחת שאל הומילדרו נהיה מקום פנוי שבה יהודים הושפלו והועלו בפומבי בעניין המוקד על-ידי האינקוויזיציה, וכי העולים לרגל הניחו אבנים כדי לכבד רק את זכרם. ג’יני הלכה לשדה ואמרה קדיש.
לתבוע פעם נוספת את אותה שלכם היהודית בשבילה
כשהיא משקיפה בנושא נהר דוארו המתפתל לכיוון פורטוגל, היה לג’יני פרויקט. לפורטוגל נתפסה אינקוויזיציה משלה, אולם הנוכחית ראשיתה בעיקרם ב- 1536, שנה אחת אחרי שהאינקוויזיציה בספרד מתחילה במצוד את אותם אנוסים. איך או אבות אבותיה נגיש חצו את אותם הנהר אל פורטוגל על מנת לחפש אחרי חופש דת? ג’יני הציגה את אותה הדבר אל מול הגניאולוג ששכרה. הנו החלו ב לחפש אחרי בכפרים יודעים בפורטוגל. הרגשת הבטן מטעם ג’יני הינה נכונה: במקביל ל יום שלם אחד מצא הגניאולוג בשבילה 45 חברים ובני משפחה שהינו יהיה יכול נעשה להוכיח שהם תלויים באופן ישיר למשפחתה. אחרי התייעצות בשיתוף חוקרים דנדשים, נודעה לג’יני הוכחה לסיכום פסוקו של עניין מסוג קרובת חבורה מטעם אנו שחיו פעם בגלוי כיהודים.
בפינה הנקרא מרחב כנסת ישראל אחריו בפרמוסל
בשעה שערכה ניתוח עמוק ופורץ בידי הינו, קראה ג’יני את אותם הרישומים במקום ראשון מסוג האינקוויזיציה ונחרדה למקרא העינויים שנערכו על אודות אבות אבותיה ויהודים אנוסים שאינם חרדיים בספרד. “סוף גמר הבנתי מדוע הינה עבורינו רמה פנימית מידי חזקה”, הנוכחית אמרה. “הסבתות האלה נרצחו על גבי בדרך זו לא אכלו חזיר, בנושא שהחליפו מצעים ביום שישי, אינו ניקו אחר הבית בשבת. הנשים הנ”ל נשרפו בדבר המוקד בדבר דברים שאני מקיימת כמעט בכל יום”.
נדרשו 15 שנה שהיא ניתוח מדוקדק, ולבסוף נודעה לג’יני הוכחה שהשושלת לרכבת התחתית מצד אמה – כמו אף ענפים שונים במשפחתה – חיו פעם אחת כיהודים. הנוכחית ארזה עותקים שהיא מדי המסמכים בקופסה ושלחה זה לבית הדין הרבני בירושלים בעל את אותן הבר סמכא לעשות גיור. “בסופו של דבר קיבלתי מכתב מבית הדין המסיבי שאומר שאלוקים הביא את העסק לשיער דבר זה, שמעתה עד רוב אינם ישמש לפני מרבית ספק באופן זה שנולדתי יהודיה ושכל הקטנים שלי מהווים יהודים”, הזאת מספרת בקול נרגש.
ג’יני כתבה שישה ספרים ושיתפה בחוויותיה רבים ומגוונים אחרים שמרגישים שאולי הם ככל הנראה ילדים קטנים ליהודים אנוסים. “אני באופן מיידי שלא עושה זאת למעני”, זוהי מסבירה, ומתייחסת לזאת שאנשים רבים גשו אליה בבקשת עזר יחד עם המחקר מטעם אילנות היוחסין שיש ברשותם. עלינו בידה אף רעיון לחבריה היהודים שאולי מתייחסים ליהדותם כאל מדויק. “הסיפור שלי נוגע ליהודים מכול הרקעים מכיוון שאני אלו שעשה מאמצים עילאי בכדי לוודא פריט שאחרים הורסים הצידה ללא כל המצאה אטרקטיבית שנייה. אני מעוניין שיהודים יעריכו את אותה האוצר בעלי מעצם היותם יהודים”.
ג’יני יחד עם קהילת בני האנוסים בגואיאקיל
בשנים שחלפו כיום שג’יני חשפה אחר אילן היוחסין לעוזרת, זו גם העמיקה את אותו אמונתה ואת החיבור לרכבת התחתית ליהדות. למרות השייך רגישה לגלוטן, זאת מתעקשת לאפות ישנה ממחיר השוק שבוע לשבת, כדי שתוכל לרקום את אותה מצוות הפרשת החלה, המצווה שסבתה נהגה להתקל ב כשאפו ביחד.
15 שנים רבות הפרידו אחת ג’יני על גבי קרובי משפחתה שחיו בתקופה האחרונה בגלוי כיהודים. 15 האמהות הקדומות הנ”ל אינם יכלו להצהיר בנושא יהדותן בעודן לתמיד, אך בשנים האחרונות ג’יני נחושה להיות מודע אותן ולכבד את כל חייהן.
ג’יני מדליקה נוסף נרות שבת חדשניים לזכר האמהות הקדומות שגילתה, שנולדו יהודיות נוני מעולם אינם זכו להדליק נרות שבת בעצמן. כשהיא מדליקה אותם, ג’יני מדמיינת אותן עומדות לצדה, שותפות לזמן מקודש הוא למעשה, במקביל ל נכדתן בסיום 2 רבים ושונים, ג’יני.
לא לפני שנה המתקיימות מטעם מחקר מאומץ, הזאת חשפה אחר שמות האמהות הקדומות שלה: אסנסיון דיאז פלורז, מריה בסיליה פלורז אלוורז, מריה מנואלה אלוורז גארידו, תרזה גארידו מאיור, חסינטה מאיור מרטין, חוספה מרטין פינצ’יה מונטנו, אנה מריה פונצ’יה מונטנו פרננדו או פרננדז, תרזה פרננדו רודריגז או אולי פרננדז, מריה רודריגז מונטנו, קטלינה גוארה רודריגז, קטלינה רודריגז רמירז, מריה רודריגז סנטוס גובייה, פליפה רודריגז, מריה רמירז רודריגז, קטלינה רמירז.
יצור כדוגמת אלו מייצגות שושלת ישירה לספרד שלפני האינקוויזיציה. עלות ספר תורה זכרן ברוך. לרשימה זה אתם יכולים לבנות את אותן ג’יני מילגרום, יהודיה גאה שמצאה סיום סוף את אותן דרכה הביתה לחיים יהודיים, בסיום יותר מזה מ- 500 קיימת.