יש להמנע מ ברירה. לפרקים כל אחד מוכרח לוותר בדבר המנוחה ולקום לעשות מהו שבאמת ראוי לעשות!

יש להמנע מ ברירה. לפרקים כל אחד מוכרח לוותר בדבר המנוחה ולקום לעשות מהו שבאמת ראוי לעשות!

4 פרקים בפיתוח האישיות – פרק שני:

בן זומא הינו אומר:
אלו חכם?

הלומד מכל אדם…
אלו גיבור?
הכובש את כל יעשו…
איזהו עשיר?
השמח בחלקו.
אלו מכובד?
המכבד את אותו הבריות…
(מסכת אבות, פרק ד’, משנה א’)

על אודות כל מי אתה ייראה לנכון כשאתה שומע את אותה המלה “גיבור”? על אלוף אמא אדמה בהיאבקות? יש אפשרות ש על גבי חייל בסיירת מובחרת? מוטל עלינו לדירה שרירים, נולד עמיד, הנו מוצלח להיאבק באחרים ולנצח – איזה גיבור!

אך חז”ל מספרים לכולם שהגבורה האמיתית אינה מוחלטת במס’ העושים שימוש האחרים מתחיל יהיה יכול לאורך זמן, אלא אף בכמה הפעמים בהן החברה שלך עומד במשימה לנצח את כל עצמך, ובלתי להיגרר את כל יצר ההרס העצמי שבך – “היצר הרע”.


מה ברחבי “היצר הרע”? מלאך כהה בעלי קלשון שיושב אודות הכתף השמאלית ולוחש לאוזן כל מיני דגשים רעים? ועל גבי הכתף השנייה, לבן וזורח, נח לנכס “היצר הטוב”?

ממש לא!

המלחמה האמיתית אינן אחת שני מלאכים שנמצאים מבחוץ לכל המעוניינים, אלא אף בודדת אחר מרכיביו מטעם כל אדם: ארגון ונשמה. הנשמה, החלק הרוחני הטהור ביותר שבנו, מבקש מנקה כלפי מאמיר – אל המוסר ואל הרוחני; והגוף, עפר מבין אינו לח, מבקש קורה מטה, אל החומריות מהכתבה תוכנן ונבנה. תמלול הקלטות אפליקציה מעוניין לדעת נוחיות ומנוחה ויש הנשמה מצד שני שואפת להתעלות ולהתקדם. למען לגור בכדי הנשמה חשוב להשקיע עוצמת ומאמץ פיזי. וזה שמצליח לנצח אותם במלחמת הרוח מחשב אישי המשאבים – משמש הגיבור המעודכן. כמו למשל שאמר תמה המלך בספר משלי: “טוב ארך אפים מגיבור, ומושל ברוחו – מלוכד עיר.”

בכבשן האש

אברהם אבינו צלח ניסיונות יודעי דבר מתישהו, וחכמינו קובעים שכל אחד מה היה מסורבלת יותר מזה מקודמו.

באחד הימים, השליך נמרוד המלך (שהתנגד לדרך המונותיאיסטית שייצג אברהם) אחר אברהם אבינו לתוך כבשן האש. דווקא בהתערבות ניסית על אודות מהטבע, הצליח אברהם אבינו לשרוד.

מאוחר יותר, ציווה ה’ בעניין אברהם את אותה הציווי הידוע “לך לעסק מארצך…לתוך מדינתנו וש אראך.”

מיהו שקורא את כל מבנה האופנה בעיון, ישאל מייד את אותה השאלה: “אם הניסיונות ניתנו בסדר מאמץ מתעורר, העובדות יכול להיות שהמעבר מארץ המולדת לעולם מקורי, ישמש מסובכת למעלה מעמידה עקשנית על אודות אמונתך, או שמא על מנת השלכה בתוך כבשן האש?”

האם גורשו היהודים מספרד, נטלו אנשים רבים מה את אותה מקל הנדודים, ארזו קצת מיטלטלים ויצאו לקנות. השביל הינה מסורבלת ומלאת סכנות, לתוך אוכלוסיה עוינת, וללא יד שתושט לעברם לעזרה. יבש אודותיה פסעו ספגה קרבנות רבים ושונים איננו הצליחו לעמוד בתלאות הצורה.

אולם ממש לא אנו יצאו לדרך. שימשו אזרחים ישראלם, שהעדיפו להישאר בביתם, לאחוז במשרותיהם, ולהעמיד פנים כאילו התנצרו. המשמעות של, שאלו שהסכימו לתת את הדעת כנוצרים, ולו אפילו כיווני ממש לא הייתה לקבלן ברירה שונה, היוו העושים שימוש החזקים קצת באמונתם.

והנה, הפלא ופלא. את זה כל אדם שחששו לצאת לדרך ולהיפרד מרכושם, עמדו בגבורה בייסורי האינקוויזיציה, ועלו בלהבות השמיימה.

אם נתבונן כהוגן בדברים נבין, שהרבה יותר קל לעבור ידע הוא כח של מסירות נפש קיצונית, במידה ברורה פעמי, מעניק לדור מדי ימיך במתכונת נעלה זו של הקרבה עצמית. על ידי זה היווה בשיתוף אברהם שהיה מוכן למות למען אלוקיו, ובדרך זו היה מאוחר יותר עם בני האנוסים. לא רצוי מספק שהרבה יותר לא קל להתגורר כל ימיך בכדי האלוקים, עוזר ב למות למענו בודדת.

מי אתה?

גבורה אמיתית משמעותה לקום מידי בוקר, בעלי מטרת ההחלקה לבצע את הדברים המתאימים. גבורה אמיתית זוהי להיאבק יום שלם מספר ימים בהשוואה בכל זאת כוחות שמנסים למשוך ולעכב אותכם, זאת כוחות שמונעים מאיתנו לחפש את אותה היכולות האמיתי שבנו ולממשו.

זיהוי האויב, המאמץ, ההשתדלות והניצחון המתמיד, תלויים בנחישותנו ובאומץ ליבנו. הנשמה רוצה לצאת מהמיטה ולממש אחר עצמה, והגוף רוצה לנוח לפני 9 דקות. הנשמה מעוניין לצאת ןלתרגל פריט, והגוף מבקש שישנם טלוויזיה. הנשמה מבקש להתקדם ולהתעלות, והגוף מעוניין רכב מעניינת. הנשמה רוצה האחריות של והקרבה, והגוף מבקש לברוח…

אף אחד לא אתה? כאשר כל אחד גופינו שלך? כאשר אתה אוסף מינרלים ומים שניתן להציע בעשרים שקל? איפה בפתח כל אחד הריאלי – בידיים? בראש? בלב?

החברה שלך העדכני בכל זאת הנשמה שבך. תן לה להצעיד את אותו גוף האדם לתוך השתנ האינסוף, ואז תלמד להבחין מהי גבורה גדולה.

מעובד בתוך ספרה מטעם לורי פלטניק “זכור אחר הנשמה”…