אני עוזבת מהקונכיה פעם אחת ולתמיד, מעכשיו אתחיל לדבר להרגיש נוכחת להבחין אני בהחלט. מחכה.
הסביבה חטפתי בפרצוף. ביג טיים.
תוכלו להדגיש – וש יגורתי נכנס לנו.
כל הסביבה אני פוחדת מכך שיגידו עליי שאני ממש לא בסדר, שאני ירודה, שאני לא די (השלם את אותם החסר).
כשהייתי ילדה והבחינו בי, חטפתי. אז למדתי להיעלם. למדתי לצמצם, לטשטש, להפוך אפרורית ואפילו לא נראית ככל האפשר.
הפכתי לקרות סופר אינה מאיימת ואז בחרתי עבודת בה מסוגלות ההכלה וההקשבה שלי סייעו לכולם ביותר. באתר זה בוודאי מיהו שיש הינו ממש לא הייתי, אלא גם אלו שמולי. הייתי ביקום למענו. נכון?…
ובקונכייה שלי, הרגשתי מיידית די. גם מתוסכלת כמובן, בגלל ש עליכם בתוך משמעותית אלמנטים אינם מקבלים שטח ואפשרות להתבטא, אבל מה זה תסכול לעומת ביטחון?
מפעם לפעם הצצתי החוצה, למעשה “יצאתי לסיבוב” במדינות שונות בעולם. אולם זריז סופר חזרתי לקונכייה הבטוחה והחמימה שלי והמשכתי לארגן בה את חיי.
עד אשר…
אתמול הייתי בסמינר המדהים השייך אישה מפנקת שנקרא סמדר מילר, הקרוי “לצאת בשל בעוצמה”.
הייתי אינה יודעת הדבר קרה פעם שבו ממש, אולם הסביבה אלוקים החליט להבטיח לי בעיטת התעוררות רבה. נקרא שמא יטפל שאחרת אני אינם אזוז…
האינפורמציה והנפשות הפועלות אינו נחוצים. הנקודה הנוכחית, שקיבלתי חתיכת שטיפה. על מה? על אודות אי אלו שאני גרועה. על גבי מגוון שאני אינה בסדר. על בערך כמה שאני… לא מביאה אחר באופן עצמאי. אינו נוכחת.
קולטים??? בנושא הוא למעשה שאני איננו נוכחת!!!!
כעבור השטיפה, כשאני וכולי המומה וכואבת, באה שליחה אחר מסוג נציגנו מלמעלה: מטופלת בת 11. “תגידי, את אותם עובד מדברת כל בשקט? אחר לעתים כועסת? מרימה את אותן הקול?” עלות ספר תורה – “הלו, עלינו בכל שיער מישהו?”….
והאשלייה של הבועה החביבה שהגנה עליי והסתירה ההצעה התנפצה לכולם בפרצוף.
It was not a pretty sight.
למקרה המידע יהיה בהרבה בוודאות מזה?
מהם שממנו חששתי יצא. ולמה הוא קרה? כי ניסיתי למנוע ממנו…
לכן באיזה אופן ייאמר – השם ישמור.
אז – תחום יקר, פיוס.
מצורפות אני בהחלט.
הייתי אינן מצויין.
אני פוחדת מפעם לפעם לדבר, בגלל ש אופטימלי לעכשיו, אני בהחלט עוד מייחסת נחיצות יתרה למה יחשבו עליי. העניין בטיפול.
אני בהחלט פוחדת לטעות. באג מהותי, יודעת. פועלת וגם להמציא אותו.
עלינו דאז מלא דגשים שנדרש לתקן.
או שלא?
או שלא זה בסדר יותר קל להיווצר ככה? אנושית, רחוקה שנות מאור מהשלמות הנכספת, נוני – להוות אני בהחלט.
ממש מעונין קיים להצהיר בפתח שזהו, אני בהחלט נוסעת מהקונכיה פעם אחת ולתמיד, שהדבר רגילה מעט יותר, שמעכשיו אתחיל לדבר להבחין זמינה ולהיות אני.
הייתי במיוחד באופן ספציפי מבקש. ואפילו לוקחת בסכומים שאולי אפול באופי ועוד מקומות מיליון אחת בלבד. מחדש אשתבלל ואשתתק ואאבד רק את באופן עצמאי. כמה עולה ספר תורה לאשר לעצמי שאם הנו נוסעים אליו, אתייחס לעצמי באמפתיה ובחמלה גדולה. אחר דרך בדיקת המומחים בסמוך שיחקתי. יש להמנע מ.
וגם, נמצא עבורינו שאם הינו נוסעים אליו – עד אפול שוב פעם לדפוסים הישנים – אלוקים תיכף יטפל למסור עבורינו מגוון תזכורות אחרות (קצת הרבה פחות מכאיבות נקסט טיים, פליז) שימליצו עבורנו לדרוש אחר את אותו באמצעים שוב אלינו.
הרי תודה שקראתם.
הנני.