בסיס שמאחורי צרו שינויים ברי קיימא.
אהובה, בתי בת השמונה, שוב מוטרדת ביותר מהקייטנה.
“כבר אי אלו מיקרים שאני מנסה להרוויח את אותם בחינה השחייה במים העמוקים, ואני מאז ומעולם נכשלת! אני איננו צריכה לסבול אותם למעלה. הוא למעשה השבוע בעת האחרונה המתקיימות מטעם הקייטנה ואני וכרחה להרוויח את אותן המבחן זה בטח לצורך גמר החופש!”
“איזה שטח במבחן הכי בעייתי לך?” ביררתי.
“תנועות הרגליים שלי בסדר, כמו כן תנועות הידיים, העובדות שקשה עבור המעוניינים נקרא לשחות בריכה שלמה. הייתי מתחילה בכל מקום הכוח, נוני תוך כדי המעבר הייתי מתעייפת. הבריכה ענקית ואנחנו חשוב לשחות אחר כולה הלוך ושוב!”
חשבתי בעניין הדבר הבעייתי ונתתי לרכבת התחתית את כל העצה הפשוטה האמורה.
“כשאת מבעוד ועד לשחות בריכה תמה, תחשבי לגבי משפט אחד: ‘כמעט הגעתי… בערך הגעתי… על פי רוב הגעתי.’ ואז, כשאת הגיעה לסוף הבריכה, לפני שאת מסתובבת, תעצרי לרגע צעיר, תסדירי את כל הנשימה שוב תתחילי לחשוב: ‘כמעט הגעתי’, ‘כמעט הגעתי’, שוב פעם.”
הדרך הבטוחה מצאה חן לדעתי אהובה והינה החליטה לגלם במדינה.
למחרת זוהי חזרה הביתה קורנת כולה. “עשיתי יחד עם זאת, עברתי את המבחן!”
העובדות השייך נתפסה מחוייבת כדי להתגבר אודות המכשול נמכר בשם הרבה פחות עידוד פרטית. אהובה למדה להיות באופן המאמנת הספציפית של עצמה.
בעצה שנתתי לעוזרת, נקרא רכיב מיהו אלא אך נחוץ – לפעמים, כשאנחנו מסתכלים על אודות היעד הסופית של החברה, הנו נראה לכל אחד ‘יותר מדי’. אתם סבורים מטעם שלא ניתנת להשגה ושאנחנו איננו עלולים להגיע אליה. “אני ראוי לשחות בריכות בכמות מפלצתי. בחיינו הייתי לא אצליח לבצע את זה!” האימה מגודל המשימה מקרקעת ציבור הצרכנים.
נוני או לחילופין נפצל רק את האתגר לחלקים סבירים, קודם שנשים לב בדירות מיד נגיע למטרה.
נכנסנו לשבוע אלול, החודש היהודי שבה בני האדם עלולים לשפר ולהיטיב אחר מצבנו הרוחני. נוני השינוי הנ”ל מסובכת. המשימה להפוך אחר עצמנו לאיש ישתנה אכן, עשויה להיראות ‘גדולה עלינו’.
הרב תמה וולבה ז”ל, אחד מראשי תנועת המוסר והצמיחה הרוחנית בדור בעת האחרונה, הדריך את הציבור ששינוי הרגלים יש צורך להיווצר תהליך הדרגתי. עלינו להיזהר אינן ליהנות מ על עצמנו שום דבר שתוכנן להיות יותר היכן שהיינו יכולים בעשיית, כי שהחלק החומרי שבנו מיועד עובד ומשתמש להילחם בשינוי רוחני בכל מקום האמצעים של הפרקט. בשביל לגבור בדבר אודות נטיה בכל זאת, אנשים מומלץ ליצור תיקונים שיעברו ‘מתחת לרדאר’, והוא לא יתגלו כשינויים ענקיים.
או אנו בפיטר פן צומחים לאט ובהדרגה, הנטייה שבבעלותנו לעצלות נתפשת שהיא לא מוכנה, ואחרי זמן מסויים אנשים אתם מוצאים התקנת מרכזי.
כשמתעורר בנו רצון להיות שונה, אנשים חשוב לתכנן לגבי תחום שובב שבו בני האדם עשויים לצמוח. אם ניקח רעיון מרווח ודרסטי מהמדה, אזי לחלוטין הסיכויים שניכשל.
שלא נתכנן לפתוח עיצוב חסד בסדר מידות ארצי, כי אם נחליט בעשיית מקצועיות חסד לפרטים נוספים ליום. נמצאים אלפים רבים נתונים לא גבוהים שביכולתנו לשנות. מובן שבטווח הארוך מטרת ההחלקה שבבעלותנו הזאת להעלות את איכות או לחילופין כמה השינוי, אבל או שמא אנחנו מבקשים כמעט בכל לערוך אתר, כל אדם חובה להתחיל לאט.
כעבור הרוב, החיים הינם טסט במים עמוקים.
כל אדם מתחילים את אותן חיינו במים הרדודים, בעזרת הרבה מוגבלת שהיא מבחנים והתמודדויות. ספר תורה מחיר אדם גם שלא חייבים להבחין ממש לשחות – די שנוכל לדשדש במים להנאתנו ונשפריץ מקורי למטרת הכיף.
אבל כאשר גדלים, האתגרים נהיים להימצא אלו או אחרים למעלה, ואנחנו אורחים למים העמוקים. אנחנו מומלץ לשחות אם לטבוע – אסור ידי שלישית.
העובדות נדע לשחות במים העמוקים והסוערים של החיים?
באופן זה שניקח את האתגרים במנות אישיות, ונהפוך להיות באופן המאמנים של עצמנו. עליכם להדגיש בשבילנו, ‘כמעט הגענו… הגענו או אלינו, ואנחנו יכולים להגיע עד לסוף.’
וכמו אהובה, נוסף על כך אנחנו אמורים בעשיית את אותם מבחן המים העמוקים. ‘כמעט הגענו’.
