או שמא התורה זאת העובדות שהיא נדרשת לקרות, הרי מה יתכן שקיימת יהודים ששומרים מלאכה ומצוות, ובכל זאת מתנהגים אם וכאשר שלא מוסרי?
קניית ספר תורה שומרי אומנות ומצוות נכנסים בפניה קורה שאנחנו קרובות היא: “אם התורה הנוכחית מהם מטעם אמורה להוות, הרי כיצד יתכן שישנו יהודים שומרי מקצוע ומצוות, שבכל זאת מתנהגים אם וכאשר לא מוסרי או גם בדרך איננו ישרה?”
אני בהחלט תמיד שולף את אותם המענה המוכנה מראש ש’אסור להתריף פעם אחת יהודים ליהדות’. התורה טהורה, קיבל, שמימית וישרה מעבר ומעבר כמעט לכל תיאור. יהודים מהווים לקוחות פוטנציאליים, שיש להן ארגון ורצון חלשים, נאבקים ברחבי אירופה עוין וחברה עוינת. כן, אינן כולם מצליחים לחיות במהלך האידיאלים הנעלים. בעת הזו מסובך לשלוט בתאוות והתשוקות האישיות ובפיתוי האיום שהחיים מעניקים בכלל וזמן.
נוני בליבי הייתי מודע לזאת שהתשובה היא אינם מעניקה ולא ממש רלוונטית. הנוכחית אכן איננו עניינית ומתעלמת מהשאלה האמיתית. כי, מדוע שמירת התורה והמצוות ממש לא הופכת במידה אוטומטי את אף אחד לא לטוב יותר? הדבר המשתמש החסר שמונע משמירת המצוות, לתפוש שליטה הוגנת על גבי אף אחד לא ולרומם אותו? היאך אחד מאמין ושומר מאנשי מקצוע מסתדר יחד עם הפער רק אחת האידיאל המובטח והמציאות הכואבת שאנו עוברת סביבנו?
לתוך הכאב שבזמן האבל על גבי אשתי האהובה – שהייתה מיהו כזו אליהם התכוונה התורה, ושחיה בהתאם ל האידיאל התורני בזמן מדי חייה – זכיתי בהארה בעניין הינו, ואותה אני בהחלט נבחן לחלוק עמכם.
התלמוד עצמו באופן כללי ש”וזאת התורה כש בתוכו איתן – קיבל, מתבצעת למקום סם פעילות. איננו קיבל, מבוצעת למקום סם מיתה”.
הגמרא לא מציינת או גם מגדירה מיהם מציאות הזכאים. שהן אינן שהיא לא סוברת שהזכות זוהי מחולקת כמתנה אקראית או לחילופין והיה אם מקרי. הרמב”ן, ממשיך רק את הרעיון המרכזי זה בהחלט שהיא התלמוד, וקובע שאדם צריך להיות שומר מאנשי מקצוע, מהווה לפי הכללים הטכניים והנהגות התורה, ובכל זאת לשהות כל מי נורא, גס ונבזי – “נבל ברשות התורה”. אכן, נולד מאתגר את בני העם היהודי לבחור דבר נלווה למעט למילות ‘החוק היבש’ ולנסות לספוג משמעת אינדבידואלית אמיתית, סכנה לזולת וקדושה לחיינו.
הנוסחה מתוכם הזו, אפילו חלקי חילוף זה מעשים בחייכם המותרים לנו ממש, חובה להביא בחובם קדושה ונאמנות. אבל, נשגבים ככל ש הרעיונות האלו, הינם ועוד מקומות משאירים אותכם שיש להן השאלה הנוקבת, על מה ממש לא מוכרת שמירת תורה ומצוות בכדי למנף את אותה אלו לשיאי קדושה.
הגאון מוילנא, שופך במקצת מאור על גבי ענין זה המטריד זה בוודאי. חיים, במילותיו האחרון לעם מדינה, מתאר אחר התורה כברכת הגשם והטל. הגר”א מעביר שגשם יורד בעניין לא מטופח והיה אם אקראי. הגשם מאפיין לצמיחתם השייך פרחים נאים ושפע פירות, ובאותו זמן פרמטר וגם לצמיחתם של עשבים שוטים, קוצים ודרדרים. מדי זרע שנמצא באדמה, כדאי עד אינם, מתפתח בשל הגשם. כמו, הנו מעביר, אנו המרגילים את כל עצמם, ומורגלים אפשרות ההורים וסביבתם משחר ילדותם, להיווצר אנשים טובים – בעצם לפני היותם בוגרים דיים ללמוד ולשמור את אותם התורה – התורה עבורם תיהיה לדוגמא סם חיים. כמה עולה ספר תורה יצמיח באמצע פירות טובים.
לעומת זאת, לאלה שחסרים את אותה ההרגל המשובח כבסיס לאישיותם הכוללת, התורה, כמו למשל גשם על גבי שדות הקוצים והעשבים, תראה כוח שלילי ורעיל בחייהם.
אף עד אנו מוקירים למידה וידע שהיא התורה, ובתי המעצב שיש לנו מוכיחים דברים ורעיונות נחוצים, בעוד האישיות הבסיסית השייך טוב-לב לא נוצרת בילדים, נעשה עדים שוב ושוב לחוסר תפקודם של רבים ומגוונים ברחבי אירופה התורה. לכן, מתבטאים חכמינו ז”ל בחכמתם ש”דרך ארץ [הנהגות טובות] קדמה לתורה”. יושר, אתיקה, כנות, צניעות, התחשבות וסובלנות לאחרים, כבוד פרטית ומשמעת עצמית, אנו רצוי וכדאי לבוא לצורך למידה של התורה. דווקא אזי, גשמי הברכה מטעם לימוד התורה ושמירת המצוות, גורמים את אותה אף אחד התורה וחברת התורה הכדאיים. זו עשויה להיווצר מטרת ההחלקה והתכלית העליונה בבתינו ובבתי הספר שלנו. ידאג, לכשעצמו, מסוגל להמצא סחורה מסוכנת. אבל זריעת הזרעים הרצויים תבטיח את אותה ההשלכות הרצויות מגשם התורה שניתך מוטל עלינו.
ברצוני להודות לכל אלה שביטאו את אותם תמיכתם וחיבתם לעולם עם מותה השייך אשתי. יהי צורך שמרבית עם מדינת ישראל יזכה להתנחם בזיכרונותינו אקדמאיים ובמעשינו גבוהים.
*מאמר הינו ראה מאור לראשונה בג’רוזלם פוסט.