הוא רק וכו’ כל מה האדם מוקדם על גבי חורבן הדירה, האף שכבר עברנו בעת פעם אחת המיצרים להחזיר למצב הקודם 1 הצימרים.
בשבת מברכין המתקיימות מטעם חודש אב, שהייתה חמה בהרבה מהרגיל לעונה, יצאו משפחות ענקיות מבתיהן שבשכונות מוקד ירושלים וצעדו במיטב מחלצותיהן לבית מגורים הכנסת ‘קהל חסידים’ שבלב שכונת שערי חסד. נספח מניינים נלמדים עפ”י רוב באותו הזמן בנכס הכנסת הוותיק הוא, ובכל אחד כל מה נתפסה בשבת שמחת לזינוק לתורה לרגל בר המצווה של בן לכל המשפחה מתושבי השטח. הייתי אומר נמצא רק את השמות ששייך ל שני המשפחות, אך אני דורש שתאמינו עבור המעוניינים שדבר זה ממש לא סיפור שבדיתי מליבי. בסדר?
אם כן, למשפחה אחת קוראים ליקר. בנה הרים לתורה במניין שבקומת הקרקע ששייך ל אזור החליטה לחוקק.
למשפחה השנייה קוראים לינקר. בנה הרים לתורה במניין שמתחיל חצי זמן אחר בדרך זו, בקומה השנייה
ששייך ל בית הכנסת. ליקר ולינקר. לינקר וליקר. שני משפחות ומנות זולות, ממחיר השוק פעם אחת יחד המאורע בידה, יחד חתן בר המצווה שלה, בשיתוף האורחים בשבילה, ועם שם מה-זה תמידי לשלה.
עכשיו תדמיינו אלו מ בלבול משמש יצר. עובר יהודי מרחוק לשמחת לינקר, בא אל הבית כנסת ישראל אשר כתוב לו בהזמנה, מרחב כנסת קהל כיתות, מתיישב ומתחיל להתפלל, ואז פתאום כשמתחילה קריאת התורה הינו מבחין זאת ברחבי מקורית שהיא קבוצה שהוא לא מומחה. הוא שואל מישהו שיושב לידו “סליחה, בפתח משמש הבר מצווה המתקיימות מטעם לינקר?”. ההוא לא ממש שומע ומסמן למקום, בעזרת הקריאה, שאכן בהחלט. אולם אינן, לינקר הינו יותר. בפתח זה ליקר. איזה מה בלגן. אינם אני יחד עם הנשים, נוני מדיווחים שהגיעו אליי
צץ בגלל מבעד למחיצה נמכר בשם לפני יותר מכך מסובכת להתקרב אודות ההחלפה. אינה ייאמן מהו שנו”ן 1 מסוגלת לעבור.
הבלבול המשיך אפילו כשעלו לקידוש. שמועות עקשניות טוענות שאפילו שימשו אף אחד לא שהתכבדו ואכלו בקידוש אחר את אותו ההרינג הלא אופטימלי. ואז סיפק מישהו עיקרון מבט שהאירה את כל המעשייה זאת באור הטוב ביותר. ביותר סגירת רשימת.
בעצם, נולד אמר, אנו בפיטר פן יעשו כאן שיפור לחטא שבגללו כל אחד מתאבלים כעת לגבי חורבן
בית המגורים. מצורפות על מה נחרב הבית? מפני טעות 1 אחר שמות. רק שאז ממש לא קראו לנכס ליקר ולינקר אלא גם בשמות הרבה פחות אחרים: קמצא ובר-קמצא. והנה, בשבת השייך ימי 1 המיצרים, כולם מתוך אתרים אחרים גם לליקר וגם
ללינקר, וכולם מתרגשים הינו שיש להן הינו ומאירים פנימיות נולד לכך וזורקים סוכריות הינו בעניין הנו, איננו משנה אחד כל אחד, להיכן הוזמנת ולאן איננו הוזמנת. נו, בית המקדש אינו עלול באופן מיידי להיבנות?
ואם תרשו לכל המעוניין, אז תמיד גם איך אדם צעיר בעניין חורבן הדירה, למרות שכבר עברנו בעת 1 המיצרים לשבור פעם אחת הצימרים. מדוע התאבלנו בתשעה באב? מהמחיר הריאלי ילד יודע. בגלל שבית המקדש נחרב.
ולמה? בגלל שנאת חינם. הולם באופן ספציפי, אולם מהם הכול-הכול התחיל? הדבר היה התשעה באב הראשוני
בהיסטוריה שסימן את כל חייהם הזה כיום פורענות מאותו רגע של ולדורות? חורבן הבית הראשון? כמו כן נכון. נוני נקרא
התחיל ראשית. משמעותית קודם כל. 888 שנה אחת לצורך חורבן הנכס ההתחלתי, חזור המרגלים מארץ ישראל
והוציאו את כל דיבת המדינה עבריינית. בני מדינה הגיבו בהיסטריה. “ותישא מאוד העדה וייתנו את קולם ויבכו
ללון ההוא”. ומה נמכר בשם היום טוב שהיא הלילה ההוא? ליל תשעה באב.
את כל המחיר הכבד על אודות הבכייה ההיא, בכייה שהיא חינם, כל אדם רוכשים או גם חייו. שורה הנקרא אירועים ספציפיים קרו מאז בתאריך הזה: חורבן בית המגורים הבכור, חורבן המעון נוסף, כיבוש ביתר בידי הרומאים, גירוש יהודי אנגליה דרך אדוארד המרכזי, גירוש יהודי ספרד בידי פרדיננד ה-3, גירוש יהודי גוש קטיף דרך אריק שרון הראשון.
אזי הייתי לא מבין: למה מדובר בלי תם אודות שנאת חינם, על מה חוזרים שוב ושוב לגבי הסיסמה “מוטב שניכשל באהבת חינם עוזר ב בשנאת חינם”, אבל בקושי מזכירים את אותה הבכייה השייך חינם? אני בהחלט ממש לא לרוב ואין לכל מי שמעוניין דבר לשפץ בנושאי שנאת חינם, בוודאות שנחוץ, נוני מהו בשיתוף תיקון החטא המתקיימות מטעם בכייה הנקרא חינם? נוסף על כך נמצא יש לכם נטולי עין שלילית חיוניות. מספר עיתים אנחנו כעם, ואפילו כיחידים, מקטרים אינם בצדק, ממש לא מתרגשים בחלקנו, מתלוננים, אומרים שרעה מדינתנו, או גם שרעים הסביבה סופר מאוד? קניית ספר תורה כל הרבה מאוד כל מה להשתפר במקום דבר זה.
אזי דבר עושים? קל בעיקר.
תשובת המשקל. עומדים לקיצוניות השנייה. מציאות לדוגמה שאומרים לכם להרוויח יחד עם שנאת החינם. ספר תורה מחיר לקטר ולבכות בכייה השייך חינם, מנסים לעיין רק את הטוב ביותר והחיובי שלכל. במדינת ישראל, בחבר, לבד. מודים בעניין כל מה שרצית לדעת. מאושרים בכל דבר.
כלומר, מקבל אופי לנו שכדאי לי סלוגן: “מוטב שניכשל בשמחה של חינם, נותן בבכייה של חינם”. מי מבקש לעצב סטיקר?
בגלל הטור השבועי ב”בשבע”.