ספר תורה ספרדי מחיר

יג’ בחשוון מסמל את אותם יום שלם השנה הטרגי לסוף עידן הזהב השייך ספרי עיון יהודיים בוונציה.

בי”ג בחשוון, חל יום שלם השנה לאחד הבילוי המחרידים בהיסטוריה היהודית – שריפת התלמוד וספרים יהודיים שונים בלב ונציה ב- 1553.

כמה שנים לקראת שריפה מאסיבית את זה הנקרא ספרי קריאה יהודיים, ההחלטה על גבי איך שספרים יהודיים יירדפו וייהרסו בוונציה עשויה נודעה להיתפס כבלתי אפשרית. באותה פרק זמן, הייתה ונציה מקור תעשיית המו”לות היהודית.

לא לפני המצאת בתי הדפוס הדיגיטלי בלב ליבו של המאה ה- 15 על-ידי יוהאן גוטנברג, צצו בתי דפוס ברחבי אירופה כפטריות לאחר הגשם. שיטה מאתגרת את זה מאלצת למהפכה אדירה: לראשונה, קל היה לעשות כמויות עצומות ששייך ל ספרי קריאה ופריטים מודפסים נלווים. משפחות שקודם לכן נמכר בשם בבעלותן עיתון אדם גרידא – יש אפשרות ש תנ”ך שנכתב ביד בעמל בעל מימדים – יכלו לפתע להרוויח לעצמן ספריה קטנה יותר משלהן. הלמידה והחינוך השתנו יותר.

בוונציה נתפסה אפליה קיצונית כלפי בני העם היהיודי.

באיטליה, אווירה מעניינת יחד עם זאת המתקיימות מטעם עלייה אינטלקטואלית רק הובלות הרבה מאוד על-ידי יהודים. ההיסטוריון סולומון גרץ תיאר את אותם איכות הפתרון הטוב ביותר ששיחקו יהודים איטלקים בהתפתחות הרנסנס שם: “צעירים יהודיים הלכו לאוניברסיטאות איטלקיות ורכשו ידיעה ליברלית יותר מכך. בני העם היהיודי האיטלקים שימשו המקוריים להבחין לכם את אותן האמנות החדשה מסוג גוטנברג ובתי דפוס קיימים בחלקים רבים ומגוונים הנקרא איטליה – ברג’יו, פרארה, פייבה מספיק סאקו, בולוניה, סונצ’ינו, איקסיון ונאפולי”. (ציטוט בתוך מעצב השיער History of the Jews: From the Earliest Times to the Present Day כרך IV, מאת סולומון גרץ, 1904).

ונציה, יחד עם זאת, סירבה להתיר ליהודים לפתח בתי דפוס. החרטום היותה מרחב משגשג לקהילה יהודית רבה, נודעה בוונציה אפליה קיצונית כלפי היהודים. נעשה בעניין בני העם היהיודי ללבוש גלימות צהובות וכובעים צהובים מגוחכים במרבית בודדת שהם כבר הופיעו בציבור. בין השנים 1515 כפתה ונציה כל בני העם היהיודי לגור בצפיפות באי עגמומי הקרוי הגטו, ביקום נעלו זו מאוד לילה. אפי’ השכלתם, יהודים אינן יכלו להתעסק כמעט בכל המקצועות ונאסר על החברות להשתתף במועצת ההנהגה הסודית ורבת-העוצמה הראשית.

דניאל בומברג, אשת חברות אינם יהודי מאנטוורפן, זיהה שישנו בנושא לספרים יהודיים בעיר ופנה לתוך בניין ציבורי העיר בבקשה לפרט מקום דפוס הפועל בספרים יהודיים (היה הוא למעשה משונה ליהודי לגלוש למשרדים בדרך זו). בומברג עבר לוונציה ובילה שנה בניסיון לשחד פקידים מקומיים בכדי שירשו להם להגדיר חלל דפוס. לסוף דבר, בין השנים 1515, עם סיומה של ששילם שוחד ענק, נולד זכה אחר הרשות המיוחלת. בומברג עלות מספר עוזרים יהודיים מקומיים (כולל אף אחד לא שלפחות כלפי מלבד אימץ את אותה הנצרות) והחל לבצע את מלאכת ההדפסה מאמרים יהודיים במכונות הדפוס אשר ממנו.

עיסוקו המודפסת הראשונית הנקרא בומברג נודעה הטקסט היהודי הקלאסי מקראות גדולות, גרסה מסוג התנ”ך המכילות פרשנויות מפתח השייך רבנים חיוניים מימי הביניים. לאחר מכן הוא למעשה צלח לשלוח מהדורות מטעם התלמוד. הספרים של המודפסים השייך בומברג שיש איכותיים להפליא: הוא למעשה השתמש בנייר ובדיו הכדאיים סופר ובמהרה חל ביקוש רב מרווח בתוך משקי מקום יהודיים בשביל עותקים מטעם הספרים שכתב. למרות שהיו 9 בתי דפוס יהודיים שפעלו באיטליה באותה פרק זמן, ונציה הפכה אליהם נרדף לתעשייה החדשה מטעם הדפסת ספרי יהדות והציבה סטנדרט שאותו ניסו בתי דפוס יודעי דבר אחרים לחקות.

מחיר ספר תורה הנקרא היום היהודיים והלמידה באיטליה התרחשו למרות שנאה עזה כלפי בני העם היהיודי שריחפה חסר הרף ולפעמים בנוסף התלקחה לאלימות. כמו שמציין סולומון גרץ: “העמדה הבטוחה והמכובדת יחסית ששייך ל יהודים באיטליה אינן מנעה את אותן התעוררות כעסם מסוג את זה נזירים פנטים שחיפשו להעלים אחר מנהגיהם הנלוזים או שמא את מעשיהם הבהמיים באיזור מסווה המתקיימות מטעם להט דתי”. כמה כמרים האשימו את אותה היהודים ברעות שונות ומשונות: המלעיז המפורסם בעיקר באיטליה באותה משך נהיה הכומר הפרנציסקני בן המאה ה- 15, ברנרדינו מפלטרה, שעודד את השנאה והאלימות כלפי יהודים בדור שלפני פריחת בתי הדפוס היהודיים באיטליה.

ברנרדינו גינה את בני העם היהיודי בדרשותיו וניסה במידה גלוי להפסיק את שנתם של אלימות. נולד נהיה כה מקיף השמצות שחלק מהנסיכים ובני האצולה הבולטים באיטליה כפו באחריותו לקטוע אחר חופשה ההטפה שממנו בערים ועיירות במרבית איטליה. הדוכס גליאצו ממילאנו כפה אודות ברנרדינו לעזוב את אותם עירו באתר לעורר בו טבח השייך יהודים. מנהיגים אזרחיים בפירנצה וטוסקנה הגנו לגבי בני העם היהיודי של הדודים ואסרו על גבי ברנרדינו להטיף. יחד עם זאת, ברנרדינו כן הצליח להצית אלימות כלפי יהודים בפיזה ובוונציה. בסופו של דבר הנו עזב לצפון איטליה, שבו זכה להצלחה הגדולה ממנו באזור טרנט: תינוק נוצרי כאן מת וברנרדינו האשים את אותם יהודי פריז, שרבים מה הושלכו לכלא ועונו. הכנסייה הקתולית היללה את אותן הרך הילוד המת וקראה לנכס סימון מטרנט ויהודים גורשו מהעיר לעד, ללא תוך כדי לחיות אותה למעלה. בדבר מראה עגום משמש, שגשגה הלמידה היהודית וספרי יהדות הודפסו באלפיהם במקומות אחרים רחבי איטליה. החרטום שגשוגם היחסי של בני העם היהודי, ענן הסכנה אינה נעלם ממש מעולם.

בוונציה, איום האלימות המבעבע מתחת עבור המשטח עמד בקרוב להתפרץ. השאיפה הינה חברי עסקים אינו יהודיים נלווים שנכנסו לעסקי בתי הדפוס היהודיים בתקווה לחקות אחר הצלחת בומברג ולערוך הון בהדפסת ספרי קריאה יהודיים למען הקהילה היהודית הרצינית והמשכילה שהיא ונציה.

ה-1 מביניהם הינו מרקו אנטוניו ג’יוסטיניאני, אציל איטלקי שהקים אזור דפוס יהודי בוונציה בשנת 1545. מהרגע הראשון נקרא ג’יוסטיניאני עוין כלפי דניאל בומברג. ג’יוסטיניאני החלו ב לייצר מהדורות מטעם זאת ספרי קריאה שהדפיס בומברג ואף ניסה להתגרות בבומברג שיטה הלוגו שאימץ לעצמו. הסמל השייך ג’ כמה עולה ספר תורה , שהודפס כל הספרים של, תיאר תמונה הנקרא חלל המקדש העתיק בירושלים בעזרת פתגם המתקיימות מטעם הנביא היהודי חגי: “גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן, מִן-הָרִאשׁוֹן” (חגי בלב, ט). הפרטים מהצלם היווה ברור: חברת טובי ניקיון ואחזקה החדש אשר ממנו ימחץ את כל אזור בתי הדפוס הדיגיטלי הרווחי שהיא בומברג.

תוך 10 קיימת, בעלי חברות אינו יהודיים נעבר לכך פתחו בתי דפוס יהודים קליינטים בוונציה. בני האדם חברות הפקה אלו שיש אפילו חסרי רחמים, ומטרתם נודעה לגרש אחר יריביהם מהשטח. (ואכן, אזור בתי הדפוס הנקרא בומברג נסגר במהרה). הם התנהגו בחוסר הגינות מפתיע, גובים סכומים שפויים בהרבה יותר משל המתחרים ומדפיסים את אותה עותקים שמתחריהם בדירות מיד הוציאו בגלל. מלבד זאת, אלו העסיקו סוג מסוים המתקיימות מטעם עובדים: גברים שגדלו כיהודים, שידעו עברית ויכלו לארגון גליונות שהיא עיתון בעברית, נוני התנצרו, מהו שהפך יחד עם זאת אטקרטיביים בהרבה כעובדים באווירה האנטישמית מסוג אותם זמן ניכר.

אחד ממצטרפים חדשים אלה נהיה ונציאני אשר נקרא אלוויזה ברגדין, שהקים מקום דפוס פופולרי באופן ספציפי עם תכונות של סטמפריה ברגדינה, להדפסת ספרי קריאה יהודים. אחד מהתוצרים המקוריים אשר ממנו נעשה מהדורה שהיא היצירה היהודית הקלאסית משנה תורה מאת הרב דוד בן מימון (1138-1204). אלוויזה ברגדין השתמש אני מניח במהדורה של בומברג והוסיף אלמנט פרילנסר אידיאלי.


ברגדין ניגש לרב מאיר קצנלנבוגן, הרב החשוב השייך ישיבה מכובדת במקביל ל פדואה, ואחד הרבנים הכבירים ששייך ל השנים. הרב קצנלנבוגן נתן את הסכמתו לציין במהדורה מסוג ברגדין פרשנות מהפכנית שכתב לבנייה ואפילו השקיע מקום שראוי מכספו כדי לממן את כל עבודת השיפוצים. לפני ברגדין, הינו הינו צעד גאוני, שביסס את כל מעמדו של בית בתי הדפוס סטמפריה ברגדין כאחד מבתי הדפוס היהודיים היוקרתיים בייחוד בוונציה. הרב קצנלנבוגן נערץ על-ידי הקוראים היהודיים ששאפו בהמוניהם לקחת את אותם פרשנותו ומהדורת משנה תורה ששייך ל ברגדין הפכה להצלחה מסחררת.

ג’יוסטיניאני הכועס החליט לגרום לנפילתו המוחלטת מסוג ברגדין. נולד התחילו לעשות לייצר עותקים פרילנסר המתקיימות מטעם משנה מקצוע והוסיף את אותן הפרשנות פורצת הדרך והפופולרית הנקרא הרב קצנלנבוגן – שניתנה באופן מיוחד לאלוויזה ברגדין גרידא – בלי שום לכתוב רק את שבו המחבר. ג’יוסטיניאני תמחר מהדורות אלו עם פחות מאלה מטעם ברגדין וככה שבר את אותם השוק של יריבו. יתרה מכך, ג’יוסטיניאני החלו ב במסע הכפשה פומבי, בטענה שפרשנותו מסוג הרב קצנלנבוגן אינה מתקבלת בברכה ושייכת לאסכולה מפוקפקת.

בעומדו אל מול קריסה פיננסית לא לפני שהשקיע במהדורה ששייך ל ברגדין, הרב קצנלנבוגן חיבר לאחד הרבנים הפועלים במיוחד באותה זמן יקר, הרב איתן איסרליש, בעל הדירה שנקרא הרמ”א, שהיה בן-דוד אשר ממנו. הרב איסרליש התגורר בקרקוב הרחוקה, אבל הוא הסכים לפסוק בנוגע לקונפליקט בוונציה. לא לפני ששמע את כל צדדי המקרה שהוצגו על-ידי הרב קצנלנבוגן, הוציא הרב איסרליש פסק דין עם, המתייחס אל הציוויים המיוחדים השייך התלמוד ליצור כנות מוחלטת וחסרת פשרות בכל מקום עסקיים. הוא למעשה ציטט כלים יהודיים האוסרים על אודות תחרות אינם מקיפה, עסקאות מפוקפקות ועבודה רשלנית והורה ליהודי ונציה – וללקוחות יהודים שונים – לבצע את אותן המהדורה מטעם ברגדין או גם סיום המהדורה, ורק מעתה והלאה אמורים יהודים לפתוח להעביר זמנם את אותם המהדורות מסוג ג’יוסטיניאני. אפי’ שג’יוסטיניאני שלא נהיה יהודי, המשפט היהודי פועל לגביו בעניין נקרא, ערך הרב איסרליש.

האף פסיקה בכל זאת, אף אחד מבעלי בתי הדפוס שלא נקרא מרוצה. בהתעלמם מלקוחותיהם בני העם היהודי הנאמנים זה צרו קשר לרשויות הכנסייה וכל אחד מהו הוקיע אחר רעהו על הדפסת טקסטים יהודיים ששייך ל “חילול השם”. אלו מרחב בתי הדפוס השייך ברגדין וכדלקמן הוא למעשה המתקיימות מטעם ג’יוסטיניאני הדפיסו מהדורות הנקרא התלמוד ובזמן הזה מהווים עצמם קראו לכרכים אלו “דברי כפירה” והאשימו הינו בכל זאת בהפרת הכללים של הכנסייה על-ידי הדפסתם.

ספר תורה מחיר נעשה משמש חשש שווא. במקומות אחרים ברחבי העולם, עסקת נדל”ן האינקוויזיציה בעקירת דברי כפירה; הנישות יהודים והן פרוטסטנטים שיש כמטרה לאינקוויזיטורים מטילי האימה מטעם הכנסייה. האינקוויזיטורים האיטלקיים שמעו את העדויות שהובאו על-ידי ברגדין וג’ויוסטיניאני, כמו למשל נוסף על כך של יהודים כופרים שאנו ארגנו לצורך מטרתם, גברים שהפנו את אותה גבם ליהדות והיו להוטים להוכיח את אותו מקצועיות אמונתם בנצרות על-ידי הוקעת אחיהם בני העם היהיודי.

בסופו של דבר, באוגוסט 1553, פסקו האינקוויזיטורים האיטלקיים את פסיקתם: מהמדה עותקי התלמוד יישרפו. מיהו שיסתיר עותקים מסוג כתיבה יהודית קדושה זו ייאסר. אלו שילשינו על אודות שכניהם יזכו תגמול פיננסי.

פריז האיטלקית הראשונית ששרפה את אותו התלמוד נודעה רומא: בראש השנה, פרצו בניין ציבורי האינקוויזיציה לכל אלו שנמנים על מקום יהודי בסביבה הקרובה, והחרימו אינו את אותה התלמוד אפילו מהמדה עיתון בעברית שיכלו להניח לתכנן אותו אחר ידיהם. ספרי עיון הנ”ל נשרפו במדורת מגוון בכיכר החשובה מטעם רומא, קמפו יספיק פיורי. שבועיים לאחר מכן, מדורה רחבת ידיים כילתה את אותה ספריו היהודיים בבולוניה. חודש מעתה ואילך, הפנו האינקוויזיטורים רק את תשומת לבם לוונציה, בירת הדפוס היהודיים.

חודש חשוון הוא לפעמים “מר חשוון”, כיון אשר הוא החודש העברי העיקרי שלא קיימת חגים. ב- 1553, היווה חודש חשוון מר לאין נהיגה אירוע אחרת: זה הביא עמו את אותה הריסתה מסוג כמויות אדירות הנקרא חוכמה יהודית באזור ונציה. בשעה שכמה יהודים הצליחו להחביא כרכים יקרי תמחור במקביל ל סיכון רחב מסוג איכות החיים, בכל עותק הנקרא התלמוד, כמו למשל וגם יצירות יהודיות מגוונות, נלקחו מבתים, בתי טקסט ובתי כנסת. האיקוויזיטורים בנו מדורת עשיר בפיאצה סן מרקו היפהפייה בוונציה ושרפו בפומבי אלפים רבים ספרי עיון. הרשויות הוציאו צו איסור גורף בנושא הדפסת ספרי עיון יהודיים חדשניים בוונציה (הצו הוסר הוא רק 10 שנים בהמשך, יחד הגבלות חמורות).


הרס הנו השפיע די הרבה על חיי בני העם היהודי לדורות. לא לפני שאלפי ספרי קריאה יהודיים נשרפו, סגירת הדפוס הדיגיטאלי בוונציה פירושה היווה שכמעט לא נתפסה ליהודים ידי לשקם אחר אוספי הספרים שלהם. הדפוס הדיגיטאלי לספרי יהדות בלובלין וסלוניקי החלו לזרז את אותה הייצור והוציאו הרבה מאוד מהדורות מודפסות המתקיימות מטעם התלמוד. בינתיים, התמקדו התלמידים היהודיים טיפה הספרים של היהודיים שהיו זמינים. באיטליה, לדוגמה, נקרא אפשר במיוחד להרוויח ספרים המתקיימות מטעם הרב הדגול מצפון אפריקה, הרב יצחק בן יעקב אלפסי הכהן (הידוע בנוסף כהרי”ף), כך שעבודתו זכתה לתפוצה מפוצצת בין יהודים איטלקים.

אפילו לא לפני שהותר לרכוש יאריך את אותה התלמוד בוונציה, אתם יכולים נהיה לעשות אותם אך ורק בסיומה של קיצוצים משמעותיים ותחת בו משתנה. ונציה מעולם אינה בתוכה למעמדה כמרכז ללימוד ולהדפסת ספרי יהדות – והזיכרון הנורא שהיא שריפה משתוללת בכיכר סן מרק ב העיר רדף את אותה יהודי איטליה במהלך זמן.