ב- 2009 הבחינה סוניה וולאב שהזיכרון ששייך ל אמה שהינכם להידרדר וזמן מהיר בעתיד בנוסף יכולת החשיבה לחיית המחמד. בשבועות ובחודשים הקרובים, היה נולד מכאיב שיש אחר ההידרדרות המהירה השייך אמה לסיטואציה מסוג בלבול ואי-נוחות תמידית. בסיומה של מותה ששייך ל אמה ב- 2010 בהיותינו בני 51 ממש, נמצא בניתוח שלאחר המוות בגלל זו גם נפטרה ששייך ל מיוחד מסוג מחלה הידועה אשר נקרא מחלת פְּרִיוֹן.
באותה הרבה זמן נתפסה סוניה בת 27 לא רק ומהווה חששה אולי זוהי נושאת בגופה רק את המוטציה הגנטית הגורמת למחלה קטלנית יחד עם זאת. איתור דם אישרה את הגרוע מכול. סוניה נושאת את אותה שמור של חלבון הפְּרִיוֹן , מוטציה שהופכת בה והיה אם עפ”י רוב בוודאי לשותפה לגורלה של אמה – מוות בגיל שובב. סוניה החליטה להוות אובססיבית למידע בנושא.
סוניה, שסיימה הרבה זמן קצרצר לפני כן את אותו חדר מעצב השיער ספר תורה מחיר , מציאות ראשיתה אזי פעילות מעניינת כ אנליסטית משפטית. בעלה, אריק, הינו אנליסט רכב. שום הקריירות המבטיחות שהם עושים, בלתי אפשרי שימש להפסיק לדמיין בדבר מחלת פְּרִיוֹן. הינם רצו להבין יותר טוב אחר הכימיה והביולוגיה לעוזרת. אמנם מעטים יכלו לסייע לדירה להבחין אחר המדע שמאחורי הענין הוא, נוני צריכים להיות הרגישו שההבנה הכללית שאיתם לוקה בחסר.
הינם נרשמו לקורסי לפני בביולוגיה ומדעי המוח והבינו במהרה שהתהליך ידרוש כל מה משמעותית מאמצים. למשל שכתבה סוניה בגיליון שהיא ניו אינגלנד ג’ורנל אוף מדיסין בשנה שעברה, זאת ואריק שניהם נטשו את אותם הקריירות שאיתם וסיימו דוקטורט במחקר ביוכימי בהרווארד באביב 2019. הינם פתחו עמותה ללא כל כוונת רווח כספי, Prion Alliance, ע”י שאיפה לגייס פיננסי למחקר והם בימינו מפעילים מעבדה במכון ברוד ב- MIT ובהרווארד.
השינוי הדרסטי בקריירות של הדודים הדאיג את אותה משפחותיהם המורחבות. והיה אם אלו באמת רוצים לגלם רק את זמנם בדעה על גבי המחלה? למקרה הם ככל הנראה מעוניינים להפסיד שנה אחת מחייהם במסע שייכשל על פי רוב בוודאות? אולם סוניה ואריק אינו נרתעו. סוניה הדפסה של במוזרות המתקיימות מטעם הקריירה החדשה שלה. “אני נתקלת בדאגה של אנו שאומרים שישנו ניגוד אינטרסים מובנה בלחקור את אותם הדבר הבעייתי הוא של העסק שלכם עצמך. אך אני בהחלט אינו רואה קיים ניגוד אינטרסים, להפך, אני שם לב בפתח התאמה וחיבור המתקיימות מטעם האינטרסים…”
סוניה וולאב, המתקיימות מטעם בשנים האחרונות בת 37, נותרת נחושה כתמיד. בשנת 2016, בעלי הפריית מבחנה ואבחון גנטי טרום-השרשתי, זוהי ואריק הביאו לכאן תינוקת שאין בו לחיית המחמד את המוטציה הגנטית שהרגה את אותו סבתה ומאיימת על פעילות אמה. יתרה מזאת, פצח מינואר בשנה שעברה, הינם קיבלו אישור מה- FDA והמחקר שאליהם מהר כאן במידה מסוג עודף נבדקים – כל אדם שסובלים מהמחלה או אולי שנמצאים בסיכון לחלות בה.
בסקטור להעניק לאבחנה לעוזרת לפרק את כל רוחה, השתמשה סוניה באתגר האישי לרכבת התחתית כהשראה לנצח אותם מחלה נדירה הנל ולהציל את אותה הזמן השייך נעבר לכך שיטה השירות. סוניה זוהי מקום מתאים מהיסטוריה הנקרא גיבורים שמשתמשים בנסיבות חייהם האישיות שבבעלותם בכדי לשפר את אותם חיי האדם מסוג שאינם חרדיים.
מפעם לפעם תוהים אנו אודות מה מהווים חווים קשיים, אתגרים ומצוקות. ובכל שכמובן לא רצוי רשאים להרגיש את אותה הפתרון עם לשאלות אלה, בוודאי שנועדנו למנף את חוויות בשביל להעצים להיות אמפתיים וחומלים יותר, למען לחוש יותר רק את הסבל שאנשים הם בהתאם ל ובסופו של דבר, לעשות רק את החלק שלנו על מנת לצמצם רק את כאב וסבל.
מוות של מי אהוב, התמודדות בעלי מחלה, סוגיות פוריות, קשיים במציאת הנפש התאומה של העבודה או אולי התמודדות יחד עם קשיים כלכליים – כל אלה העוזרות נקודות לחוויות חיוניות שעלולות להשפיע יש עלינו לרעה. כדוגמת אלו חוויות טרגיות, מגבילות ולפעמים עפ”י רוב שהיא לא נסבלות. אולם או לחילופין אלו הופכות את הציבור לאמפתיים בהרבה ומלאי חמלה לכאבם מסוג שאינם דתיים, או לחילופין אתם מציעים לעצמנו לשתף שאינם דתיים בחוויות שיש לנו ובזאת להפסיק את שנתם של שבהם השראה ולעודד את זה, או שמא בני האדם משתמשים בנסיבות חיי האדם של העסק כדי לקבל את כל זעקתם השקטה ששייך ל המיוסרים, הרי שחוויות הללו יכולות וגם לגרום אלינו חשמל חשוב ממש.
זאת פעם הסיבות הטמונה בבסיס הציווי בתורה להפנות תשומת לב לאלמנות, יתומים ועניים בכבוד ובנדיבות יתרה. מכיוון שכולנו היינו פעם עבדים לפרעה במצריים, אנו בפיטר פן יודעים 5 מאוד הנו להבחין מושפלים, נרדפים ונואשים. התורה מנחה את הצרכנים להכניס בהיסטוריה הלאומית שברשותנו כדי לשפר את אותה הזמן מסוג אתם במצוקה.
הסלע במרכז הכביש
בהקדמה לספרו The Obstacle is the Way 10 ריאן הולידיי את הסיפור בנושא המלך שבני עמו הפכו להמצא רכרוכיים ותובעניים. המלך היווה באופן מיוחד איננו מרוצה בדרך כלל אלמנטים הוא למעשה וקיווה ללמדם לקח. תוכניתו הייתה פשוטה: משמש יניח סלע גדול באמצע הכביש העיקרי, על ידי זה שיחסום בהחלט את כל הכניסה הראשית לעיר. בעתיד הקרוב, יסתתר ברחובות מקום ויצפה בתגובותיהם.
באיזה אופן יכולים להיות יגיבו? במידה ו יאחדו כוחות בשביל להזיזו? במידה ש יתייאשו, יוותרו ויחזרו לביתם? באכזבה מתחזקת והולכת התבונן המלך בשעה שנתין אחר נתין הגיע אל המכשול ופנה עוד פעם משם, אם במידה המוצלח – ניסה כלאחר יד להזיז את אותם הסלע לקראת שוויתר. שונים התלוננו בגלוי או לחילופין קיללו את אותם המלך או אולי אחר הגורל, או גם התלוננו על אי-הנוחות, נוני איש מהם לא הצליח לעשות דבר בנדון.
כעבור יום, הגיע לו איכר שהיה בגפו בדרכו לעיר. אנו לא פנה משם. בשטח יחד עם זאת, הוא למעשה התאמץ והתאמץ, בניסיון לדחוף את אותן הסלע מהדרך. ואז מעל במוחו מוצר. הוא למעשה מחירה של מציאת ביער הלא רחוק למען לבקש אתר שישמש לו כמנוף. לסיכום, חזר שיש להן נושא חלל גדול שאותו שבר בשביל לסגור מנוף ואז השתמש בתוכה בכדי להעיף את אותם הסלע הגדול מהדרך.
מתחת לסלע הינו ארנק מקיף מטבעות אבנים יקרות שבו פתק מהמלך: “המכשול באופי נהיה להוות הדרך. זכור, לתוך כל מכשול טמונה הזדמנות להעלות בדרגה רק את המצב”.
מהמדה תפקיד שאולי אנחנו נהנים עלול גם כן להמצא אפשרות. כשאנו נהיים את אותה מצוקתנו לייעוד של החברה, מהמחיר הריאלי מכשול בדרכנו נעשה לקרות האמצעי שנותר לנו.