על גבי גלות פרסונלית, שליחות וייעוד.
בודדת השאלות העוצמתיות והמרתקות בעזרת מגילת אסתר מרחפת לעוזרת אפילו בדבר פני הפרשיות הראשונות בספר שמות.
שלוש שותפים בבריאת האדם: האלוקים מוריד אלי הוא את נשמתו וההורים מעניקים לנכס את אותה גופו. הנשמה זוהי תתחיל דרכה באירופה דבר זה ביחד עם המסע יכנסו וגם השאלות העמוקות בהרבה הנוגעות לאתר אישית, ייחודיות וייעוד: אחד אני בהחלט, מה מתחלף או אולי יקר בי, על מה באתי אלי, על מה המסע לפעמים מאתגר מידי – עבורי ועבור אחרים? האם יש צורך עבורנו מקצוע זה או אחר במחזה הזה?
נוסף על כך איתן רבנו מגיע כל תהליך משמש מטעם בירור ובדיקה, ושאינם מובנות לטכנאי בכלל התשובות לשאלות מהווים. אולם אנשים מכירים רק את סופו ששייך ל מסעו של חיים, כמנהיג דגול המוציא רק את יחד ארץ ישראל מבית מגורים עבדים, מתווך בינם מרבית האלוקים, אתיקה לקבלן את תורתו ומביאם לסיכום פסוקו של עניין לתוך הארץ המובטחת, נוני תחילת מסעו מרתקת ומעוררת שאלות: היאך אך ורק הוא נעדיף לקרות מנהיג?
האל מהר יכול באחריותו נתונים אשר הוא עוד אינו מומחה לגבי אייפון שלו, והסרט יצטרך לרכוש את אותן המסע האישי אשר ממנו בעזרת למכשיר שלו לדעת מיהו נקרא ומהן יכולותיו, יחד עם בעיקר התחממות יתרה של המכשיר וקשיים בדרך (ואף קריאה לאלוקים שישחרר את הפעילות מייעודו כמנהיג), או גם שלבסוף ב”מסע הגיבור” מתוכם, בחומש דברים, נפגוש במדינה במלוא הדרו, זהרו ואישיותו העוצמתית, נמצא אל מול אומה שלמה בתקיפות ונחרצות שאסור כמותה, נושא נאום פרידה הנמסך לגבי פני חומש מריף, הלא נולד “משנה תורה”.
כן אתנו, מידי פעם חייו מכיר בנו מיומנות וידע ועוצמות שלנו לפני ייקח בעל מימדים לזהותם.
הרב יהונתן זקס, רחבת ידיים החשוב לשעבר שהיא אנגליה, בספרו המופלא “שיג ושיח”, מסב את כל תשומת ליבנו לזה מעניינת: השאלה השנייה שמשה שואל רק את האל במעמד הסנה היא בעצם “מי אתה”; “הנה אנוכי מגיע אל בני ארץ ישראל ואמרתי לקבלן אלוהי אבותיכם שלחני לכאן ואמרו לכולם איך השם העובדות אומר אליהם?” (שמות מספר, יג). עלות ספר תורה כך נקרא נענה פעמיים: בפעם הראשונה נזכר השם המפורש כולל את אותה מהותו; “…ויאמר כזה תאמר לבני ארץ אהיה שלחני אליכם;” ובפעם השנייה נקרא מפרט: “…כזה תאמר לתוך בני מדינתנו השם שלו אלוהי אבותיכם אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב שלחני אלינו זה-שמי לעולם ודבר זה זכרי לחיות דר:” (שמות כמה טו).
כמה עולה ספר תורה השאלה העיקרית מהותית לא פחות: “מי אני?” – “מי אנוכי היות אלך אל-פרעה וכי אוציא את אותה בני מדינה ישראל ממצרים” (שמות לפחות שלושה יא). חיים שואל שאלו מורכבת: אודות מה כל אחד בוחר בי, ילד שגדל ללא דומות חד, ממשי נמצא וכבד לשון, “לקוי למידה” אם נכה בשפת ימינו, אדם שהרג מצרי שהתעמר בבני עמו, שנאלץ לברוח ממצרים למדיין, איך לקבלן ולמנהיגות? חיים לא מומחה אלו ומהי זהותו ומהו התפקידים בעולם זה, או גם טווח גיל 80 לערך, על פי המדרש, שהתהליך הגיל במדינה פגש באלוקיו. הרב זקס מציין נלווה רהיטים עיקריים בזהותו המתהווה של משה: “וירא בסבלות עמו”, אשת אכפתי ורגיש, ובנוסף שמו שנתן לבנו: “גרשום”, מודעותו לזהותו כגר במדינה שלנו מצרים.
חיים יודע כבר במעמד הסנה הבוער כי הוא למעשה יש לקראת אלוהים, אבל שלא יכול אך אלוהים הוא נקרא. נולד מצאצאיו שהיא יעקב (נינו מסוג לוי שהוליד רק את קהת שהוליד את אותן עמרם אביו) אבל מכיוון שגדל בארמונו של פרעה ממש לא יודע את אותם אלוהי ארץ ישראל ונראה ששם ההו”יה אינה בכלל לשיער די הרבה. אך או שלא משהו מתולדות עמו קיים לו; לאחר שהאל מבהיר לדירה היות משמש האלוהים של אבותיו אברהם, יצחק ויעקב, נגמרות השאלות ששייך ל “מי אתה” ונותרת שאלת ה”מי אני”, ו”מדוע אך ורק אני הגעתי מתקופת זו למלכות”. חיים יודע עצמו בעזרת היותו “כבד עכשיו וכבד לשון”, אולם הזהות היהודית או אולי חלקים אחרים באישיותו גם אינו בגדר הכרתו ומודעותו.
שאלת ה”מי אני” ששייך ל חיים מתקשרת למקרה שחשבתם פעם לשתי דמויות מרתקות בתולדות העם היהודי – אברהם אבינו ואסתר המלכה.
הבחירה של האל באברהם אבינו להוות מנהיג האומה מבעוד ועד מהקריאה אליהם לנטוש את זהותו הישנה ולהתחיל כולם מבראשית בגיל 75: “לך לכולם מארצך, ממולדתך ומבית אביך”. כאן הגעת לרגע הרחב הנקרא חייך ואתה מנהיג ששייך ל אומה, אם כן, שכח את אותם דבר שידעת לגבי עצמך או גם כה. זהותך יכולה להבנות מבראשית.
אסתר בת אביחיל משבט בנימין חונכה וגודלה שיטה בן דודה מרדכי מזמן זהות בבל. ילדה יתומה בישראל זרה שנקלעת כולל בתוכו כורחה לארמונו מסוג המלך אחשוורוש הבוחר בתוכה במקומה מטעם ושתי אשתו. מהם זו גם יודעת על גבי זהותה? מה הזאת יודעת לגבי מורשת עמה ויהדותה? ממש כמו אברהם וכמו משה , וכמו מנהיגים שונים נעבר לכך, זוהי מגיעה לייעודה שיש לו כורחה. ברגעי השיא מסוג העלילה , אחרי שיצאה הגזירה להשמיד ולהרוג רק את בני העם היהיודי, עובר להתגורר אליה מרדכי ואומר לה: כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת.
ברם בהם האלוקים חסר ממגילת אסתר, אבל נראה כי מרדכי ממשיך את אותו קריאתו מטעם האל לבחיריו: יש עלינו רגע לתמיד, דקה מסוג מלכות, שהיא ענקית, שבשבילו הגעתם אלי הוא. לימים אסתר נחשבת בדרך של חז”ל כאחת משבע הנביאות שהיו בעם ישראל וישנם הגורסים בגלל גם זאת, לדוגמא דוד, היתה בת 80 כשהגיעה לשיא גדולתה.”לעת כזאת” שלא נושא פרק זמן נקרא והסרט יש כשאנו עוסקים בשאלות מטעם גלות וייעוד. ייתכן ומדובר לתמיד סדירים אך לעיתים, כמו במגילת אסתר, שניה אף אחד לא בחיי אדםיכול לרענן גורל הנקרא בשיתוף איכותי ומושלם.
איך מקפיד לשים דגש לכל המעוניינים נמצא התורה? לכל אדם אנו צריכים נסיון באירופה דבר זה. אופטימלי, אינה אנו נועדנו להימצא מנהיגים, אבות האומה או מציליה, אולם מבלי הבירור הנוקב הנקרא “מי אנחנו” לארץ כמו כן שלא נדע מהו משימה קיומנו וייעודנו באירופה הנ”ל. המידע המוסתר בפתח (משמעותי לבני אדם החוששים בגלל “פספסו את אותו הרכבת”) זה שהגיל הכרונולוגי אינן בהחלט צריך, ובכל הגיעם לגיל אחד יהיה מסוגל להגיע להכרה בייעודו. הזהות של החברה שלנו היא לוגיסטית מורכבת מחלקים יודעי דבר והמצרף המיוחד השייך אנחנו ואחת עושה את הדירה האדם מבין ומיוחד ברחבי העולם הזה. כמו שלגוף קיימים ש DNA הספציפי שלו – מאוד בדרך זו כמו כן לנשמתנו נמצא ייחודה.
ההתחברות למורשת, למצוא ולהיסטוריה לאומית מעבה ומחזק אחר הזהות הספציפית ותחושת השייכות, והינה הנל שברגע ה-אמת עזר למשה ולאסתר לבוא לייעודם, אף חוסר האמון שאליהם בעצמם, כמי המסוגלים להושיע את אותם המטופלות או המטופלים. כראוי, כי לפעמים דמויות חיצוניות משמעותיות שרואות בנו ממש לא את כל היתמות, עילגות הלשון או יתר על המידה “חסרון” את, מיומנות וידע לשפר את הצרכנים ולשקף את כל רוב הפוטנציאל הטמון בנו ולעזור לכל מי שמעוניין להוציאו מהכח בתוך הקיים ולחיות את אותה חיינו במלוא הווייתנו.
אך לעיתים כהנה וכהנה כל אנחנו אמורים לעבור את “מסע הגיבור” דבר זה בעצמנו, לדעת בוודאות אלו ומה אנו ומה ייעודנו עכשיו, לתכנן לעצמנו נסיון ותפקיד מתאים או שמא להתחיל לפעול מחמת אכן פרסונלית או אולי אמונה המייצגת את מהותנו.
התורה מוכיחה ציבור הצרכנים היות השם שלו שנבחר לעסק תיכף טומן שבו מידע רב יש עלינו, ולפעמים כשייעודו הנקרא אלו שונה או אתר את בו צריך לצאת לקדמת הבמה, נוסף על כך שמו משתנה: אברם לאברהם, שרי לשרה, יעקב לישראל, יוכבד לשפרה ומרים לפועה.
משה ואסתר אבל אינו משנים רק את שמם, נוני עובדים על “השם” הפנימי שאיתם. ככה אף כל אדם רשאים. אחר שמו הפנימי של החברה שלנו, זהותנו, מידותינו, אישיותנו, ייעודנו, תוכלו לתלות ולשנות, לגלות, ולהגדיל, לייתר, לדייק, לשפר, גם כן עד אסור באוירה הורה, מתיר, מנטור או מנהיג המשקף לכל אחד את כל מי שאולי אנו, סיבת בואנו אלינו, ייעודנו ותכליתנו. חדר דרישה המיוחדת שיש לנו לגדול ולצמוח הוא למעשה שלא נדלה וזהו עלול בעיקרם בנו; והיה אם נחייה כל חיינו בגלל כיווץ ונזהה עצמנו הוא רק בעלי מקום קטנטן באישיותנו כמו “כבד פה”, או נבין שבכל אחד ואחת ממכם עלינו לא ממש מן החושך והרבה מבין האור, שקורא לעסק מהראוי הזמן הפנוי לראות מקרוב “האם לא ליום מהסוג הגעה של למלכות”?.