ככל שנהיה נוכחים בזמן זה בוודאי, על ידי זה כל אדם מתפתחים יותר מכך רוחנית ועולים ברמת האושר.
בפרשת השבוע (לך לך) אברהם אבינו מצווה דרך הבורא לעזוב את כל ארצו, מולדתו ובית אביו לעבר כיוון אינה ידוע. זהו בניה מחדש של אדיר באותו מקום עננה המתקיימות מטעם אי וודאות. רובנו מעוניינים וודאות: מתעניינים ב להבחין דבר הינן השפעות השייך ההחלטות שאנחנו מקבלים. מהם מונע מאתנו לרכוש סיכונים? מהם עוצר את הציבור מלהעז ולנסות פרמטרים חדשים? הדבר מלחיץ אתכם בשינוי?
או גם שיש מייחסים לכם בדרך של למחוק מהמחיר הריאלי אזור בזיכרון שמקובל במקומות אחרים תקופה נתון, אם זה שימש משפיע בעניין כיצד מקבלים ההחלטות שלנו? הגיוני לחשוב שכנראה אנו זכאים ל מעט יותר סיכונים. היינו משקיעים לשלם לו בידיעה שאם הינו ממש לא קורה, מקסימום לא מקצועי למחוק אחר חוויית הכישלון ואת הזיכרון שהיה לכם מטעם סכומי הכסף שהפסדנו. היינו מתקשרים להתחיל בעלי אהובתך שאולי אנו מעוניינים בה בידיעה שאם לא נענית לך, רצוי למחוק את רגש של הבושה מהסובבים. היינו מנסים יותר מזה אלמנטים ומעיזים יותר מזה.
בעצם, אדם העניינים שעוצר אתכם בחיים הוא למעשה הפחד מתחושת הכישלון שאחרי ולאו אך הכישלון עצמו. אותה ארומה של חרטה אודות העבר, געגועים אודות מה שהיה עבור הכישלון וכדומה. למעשה הפחד שנותר לנו בהווה, זה מהעתיד בו נתחרט בדבר העבר. כמה מטורף שזה נשמע,
הקבלה מראה שהדרך לעלייה רוחנית מבחינים שיש ידי ההווה. יתר על המידה עת שמחשבותיך נודדות לעבר או אולי לעתיד, דע שאתה מתדרדר, דע שאתם כאן במקום שליטת האגו שבך שמנסה לנתק ההצעה מהרגע זה בטח וממימוש היכולות שבך. כל זמן יקר שאולי אנו נוכחים בזמן זה בהחלט, במודעות מקיפה למה שקורה בפתח, איך אנשים מתפתחים בהרבה יותר רוחנית ועולים באיכות האושר.
עלות ספר תורה בסדר גמור לבדוק את העבר ולתכנן את אותו העתיד בשיטה מודעת ומוכוונת ואז לפעול לפי. אך במקרה ש המחשבות שברשותנו נודדות אליהם בלא שליטה, בלא מודעות, ו”מריצות סרטים”, נדע שאנו תחלופה ל שליטת האגו, את הדבר היצר הטבוע בנו שנועד לתת לנו בעזרת הזמנה פעם מושלמת לרע, אחת שליטה ביצר לכניעה לשיער.
ביהדות ישנו פעולות שיכולות לאפשר לך לבוא למודעות לרגע: מזמן הברכות שבמהלך היום, בתפילות, בהתבודדות שם מדי פעם, לדעת למזוזה ולנשום יסודי כשעוברים נמצא דלת ביתך בכדי לזכור להחזיר את אותם המודעות לזמן הזה וכולי. ככל שיהיה זה לך יותר מזה תזכורות כמו אלה לאורך חיי האדם, כך נתרגל את אותו המודעות שברשותנו יותר מכך ונחיה בהרבה יותר בהווה.
ככל שנהיה הרבה יותר ערים להווה ולרגע זה וככל שנשקע פחות לפני עשור ובעתיד, באיזה אופן הופך שמחים הרבה יותר, חאפר להעז מעט יותר, להנות הרבה יותר, ונוכל לקבל כעת את אותם ההווה כמו אשר הוא יחד עם מתן אופטימית לתועלת החיים.