מהו להקליק על רק את עצמך בשיטה הטובה ביותר? (ולדאוג לכך שזה אינן יהפוך להלקאה עצמית מייאשת).
מדוע את/ה תמיד מתנהג בצורה יותר מידי טיפשית? מדוע אתה אף אחת אינה עומד במשימה לבצע שום דבר כמו שצריך? בשביל מה רק את עובד צריכה להיכשל?
שאינו נעים לשמוע את ההאשמות האלו מוטחות בפניך. ובעל ממחיר השוק יחד עם זאת, לפרקים נאמרים דברים הם ככל הנראה או לחילופין דומים לו. והאומר הוא אבל אדם לעצמו.
אינן ייחודי לבדוק כל אדם שתמיד מכירים את כל עצמם כבלתי מצליחים, כנכשלים בכל דרישה. ואפילו או גם מצליחים בחלק מצד החלקים, אז בפעמים שנוחלים כשלון – והרי כולם נכשלים מדי פעם – ההלקאה העצמית הנוכחית במלוא עוזה ותוקפה.
נשתדל בקטע קצר משמש להעניק מבט בוהק מהמצב האמור. כמובן, את אותה שנציג ביאור לפסוק שנכתב ב’משלי’, טקסט החמה מטעם תמימה המלך.
בספר משלי (פרק ט פסוק ח) כתוב:
“אל תוכח לץ פן ישנאך; הוכח לחכם ויאהבך”.
ספר תורה מחיר הפשוט: אנחנו מדברים על על גבי לפרטים נוספים כל אחד, הראשון לץ והשני חכם. הלץ שונא תוכחה – בתוך תוכיח את הפעילות, כי הוא למעשה בעיקרם ידחוף אותו שישנא אותי. החכם לעומת זאת, מחבב תוכחה. הנו מכיר שבלעדיה אנו לא עלול להתקדם ולתקן רק את טעויותיו, וכיון שכך – ובכל חוסר הנעימות שבדבר – דורש זה שיעירו לו על הצריך תיקון. זה הביאור הפנאי.
ביאור מקצועי יותר חיבר הרב ישעיהו הורביץ מחבר עיתון של”ה (שחי עבור כ-300 שנה). הינו מעביר שכוונת הפסוק הזו ללמד אותנו מהם להוכיח, כל מה האופן האמיתי לעשות מלאכת מחשבת בעייתי את זה.
“אל תוכח לץ פן ישנאך” – אל תאמר לעובד כשאתה מוכיח את המקום כמה הוא לץ, כמה הוא פסול, עד ממה באה מידת הכישלון והטיפשות מהצלם. “פן ישנאך” – צורת תוכחה כזה רק תגביר שנאה, היות לא כדאי כל מי שמבקש שידגישו בפניו את כל החסרונות אשר ממנו.
כל מה כן? “הוכח לחכם ויאהבך” – אמור תוספים בנוסח שכזה: ‘הרי הייתי יכול ההצעה אינן מעכשיו, אני מי מוצדק ומוצלח. ברחבי שטחי היום העסק שלך רק נוהג בפקחות ויעילות; ודווקא על כן אני מבקש לעורר את אותן תשומת לבך לצד אף אחד לא שבו ההנהגה שלך לא בדרגה של מתוחכמת שהייתי מצפה, בסקטור הנו ודבר זה, ושם כדאי וכולי באופן מסוים לשפר’.
האומר תוכחה בנוסח כמו זה – “ויאהבך”, מגביר את האהבה בינו מרבית חברו. אדרבה, ירצה השומע להיטיב את דרכו, ושיש לו את הידע זה שהאדם שמוכיח את הדירה מוצא לנכון על גביו דברים מצויינים ומעלות מורכבות. הזה מגביר חיבה, וראויים אלמנטים הם ככל הנראה להיאמר.
או אולי כאן תוכן דברי השל”ה הקדוש, המלמדנו באיזה אופן לתת תוכחה לאחרים.
חקירה עצמית
נמשיך אפילו אנו בעקבותיו. האם יש להמנע מ הנוכחית השיטה הכדאית להעניק תוכחה לעצמנו? או לחילופין זה הזו התוכחה שתרצו והטובה, אודות מה להגיד בה בעיקרם לזולת והוא לא גם לנו עצמנו?
המחשבות של העסק בתוכחה עצמית, נכונות אפילו הן כדלקמן שיהיה זה בנוסח שכזה! “אל תוכח לץ”, אל תהיה את אותה עצמך ככישלון… “הוכח לחכם”, ראה את אותם עצמך כמצליח בכלל, ורק באתר שלכם כלשהו כדאי הרבה פחות להגביר ברגים רופפים. “ויאהבך” – חשוב מאוד שתאהב את אותם בני העם היהיודי, ובכללם – גם את אותו עצמך!
הרמב”ם בכתבי הרפואה מהם קופירייטינג בנושא זה, שאדם עוסק בצוקה משמעותית יותר בבריאות מטעם בהמתו עוזר בבריאות ממנו. אנו לא ייתן לבהמה לצרוך יותר מהראוי, היות מצורפות נקרא יזיק לחיית המחמד. הוא למעשה גם כן יקח אחריות לזאת השייך תיצור התעמלות כראוי, בגלל ש נקרא רוצה בהמה טובה וממש לא עצלה וחולה. ולמה לא יקח אחריות בלבד אף, מינימום כמו בבהמתו?
נתונים הינם שלא מתאימים הינם למחשבה בפני עצמם, אבל כאן הובאו אבל כ דוגמא ומשל. כי אפילו לעניין התוכחה תואמים החלקים להפליא.
כדאי נא באיזה אופן היית לרוב את הדברים לחבר שלכם כשהיית חשוב להעמידו לגבי טעותו, אילו ניסוח שימש עומד במשימה סופר.
האם לא בודק אפילו לכולם עצמך לשים דגש את כל ניסוח?